טבח סרברניצה

טבח סרברניצה התרחש ביולי 1995 בסביבת העיר סרברניצה בבוסניה והרצגובינה. לפי הערכות נרצחו בין 7,800 ל-8,000 גברים בוסנים (בוסניאקים), וכן נהרגו מספר נשים וילדים. המבצעים בוצעו על ידי כוחות סרביים מרפובליקה סרפסקה, שפעלו תחת הגנרל ראטקו מלאדיץ', ובכמה מקרים בשיתוף כוחות מיוחדים מסרביה.


ב-1992 בוסניה הכריזה עצמאות. ההכרה הבין-לאומית לא עצרה את המלחמה בין שלוש הקבוצות העיקריות: בוסנים, סרבים וקרואטים. במזרח בוסניה הסכסוך היה קשה במיוחד, ונרשמו פעולות של טיהור אתני.

הסרבים רצו לשמור על רצף טריטוריאלי ליד גבול סרביה. הם פעלו לטיהור אתני באזורים שבשליטתם, כולל מתקפות על כפרים סביב סרברניצה.

סרברניצה הפכה למובלעת בוסנית מוקפת כוחות סרביים. העיר קיבלה פליטים רבים, ותנאי המחיה התמוטטו. בשנת 1993 הגיעו כוחות האו"ם (UNPROFOR) וקיבלו על עצמם לתמוך באזור.

מועצת הביטחון הכריזה על סרברניצה כאזור בטוח בו אסור לבצע התקפות. למרות זאת, שני הצדדים הפרו את ההסכמים והאספקה למובלעת נקטעה פעמים רבות.

האספקה הצטמצמה מאוד. בפברואר־מרץ ונוכחות ההולנדים של כוח השלום הייתה חלשה יחסית. מצבה ההומניטרי של העיר החמיר.

בקיץ 1995 הונהגה מדיניות צבאית של רפובליקה סרפסקה לבודד וללחוץ על סרברניצה, לפי הוראות של המנהיגים הסרבים.

ב-9, 11 ביולי כוחות הדרינה של הווי.אר.אס התקדמו ולקחו שליטה על האזור. מאמצי נאט"ו לסייע באוויר הוקפאו חלקית עקב איומים על חיילים שנתפסו.


ביום 11 ביולי כ-20,000, 25,000 פליטים בוסנים פנו אל מחנה האו"ם בפוטוצ'ארי. רבים היו נשים, ילדים וזקנים; גם כמה מאות גברים נשארו בתוך המחנה או מחוצה לו.

התנאים היו קשים: מעט אוכל, מים וחום כבד. מהומה ופחד שלטו במחנה.

דווחו מעשי הרג ועונשים שבוצעו באי־סדר. היו עדויות למעשי אלימות חמורים ושימוש בכח נגד תושבים אזרחים.

מה-12 ביולי החלו כוחות סרביים להפריד בין גברים לנשים. גברים רבים נלקחו למקומות נפרדים ואז הוצאו להורג. חלק מהעדויות מתארות יריות ושמיעת יריות באזורים שונים.

נשים וילדים נשלחו בכפייה לאזורים מבוקרים או לאוטובוסים אל שטחים בוסניים. חלק מהנהלים הוסתרו מהקהל וכמה אוטובוסים לא הגיעו ליעדם.

(סעיפים אלה מתארים את נסיונות הגברים לברוח, מארבים ומסלולים שהובילו לקורבנות ולבריחה בעזרת מעשי גבורה והישרדות.)

דיווחים מראים שההריגות נערכו באופן מאורגן במקומות שונים סביב סרברניצה. גופות הועברו לקברי אחים חלקם חפרו במהירות.


(בימים אלה התרחשו הוצאות להורג המוניות במספר אתרים.)

תוצאות משפטיות ופוליטיות: בית הדין הבין-לאומי ליוגוסלביה לשעבר ובית הדין הבין-לאומי לצדק הגדירו את האירועים כרצח עם. מלאדיץ' וקצינים נוספים הועמדו לדין על פשעים חמורים. ב-31 במרץ 2010 הפרלמנט הסרבי הביע צער והתנצל על מה שנעשה, אך נמנע מלכנות זאת במפורש "רצח עם".

ביולי 1995 קרו דברים קשים ליד העיר סרברניצה בבוסניה. בין 7,800 ל-8,000 גברים בוסנים נרצחו. ("נרצחו" פירושו שאנשים הורגו בכמות גדולה.)

ב-1992 בוסניה הפכה למדינה עצמאית. אחר כך נלחמו שם קבוצות שונות על שטחים.

באזור המזרחי היו הרבה קרבות. אנשים ברחו מבתיהם.

בשנת 1993 האו"ם הכריז שסברניצה תהיה "אזור בטוח". (זה מקום שהאו"ם אמור להגן עליו.) אך האספקה וההגנה לא תמיד הגיעו.

בקיץ 1995 כוחות סרביים תקפו ואתר המגן לקחו. המון פליטים הגיעו למחנה האו"ם בפוטוצ'ארי.

בערב 11 ביולי אלפי אנשים הגיעו למחנה. ב-12, 13 ביולי חילקו את האנשים: נשים וילדים הופרדו מהגברים. אחר כך הרבה מהגברים נלקחו ונרצחו.

בתי משפט בין-לאומיים קבעו שזהו רצח עם. ("רצח עם" פירושו רצח של קבוצה מסוימת בגלל מי שהם.) ב-2010 הפרלמנט בסרביה הביע צער והצטער על מה שקרה, אך לא קרא לזה במפורש "רצח עם".

זהו אירוע עצוב מאוד. חשוב לזכור אותו כדי ללמוד מניסיון העבר ולהמנע מאלה בעתיד.