טבח תל א-זעתר

מחנה הפליטים תל א-זעתר, בפאתי ביירות, שכן כ-20,000 פליטים מפלסטין משנת 1948. בקיץ 1976 מיליציות נוצריות מרוניות הטילו על המחנה מצור, סגירה כדי למנוע כניסה של אוכל וסיוע, בתמיכת נשיא סוריה חאפז אל-אסד, נגד מה שהם כינו "המחנה הרדיקלי" (קואליציה של פלסטינים, דרוזים ומוסלמים). אש״ף (ארגון לשחרור פלסטין) וארגונים נוספים שימשו מעוז במחנה. המחנה היה מבוצר היטב, עם תעלות תת-קרקעיות לאחסון ולמגננה, והפגזות הרסו חלקים ממנו. בתחילת אוגוסט 1976 ביקשו לוחמי אש״ף לעזוב עם נשקם; ב-12 באוגוסט המחנה נפל.

לפי הפלסטינים, תושבים שנותרו פונו בכוח למערב ביירות וחלקם נרצחו במהלך הפינוי. דווחו ירי בשיירות, הריגות בתוך המחנה ודיווחים על אונס. הנוצרים טענו שמרבית ההרוגים נהרגו בקרבות על כיבוש המחנה ולא במעשה טבח ממוסד. לאחר הפינוי נהרס המחנה כדי למנוע שיבה של התושבים. בביירות התבצעו חטיפות רבות. חלק מהניצולים שוכנו בכפר הנוצרי דאמור, שם אירעו התקפות נוספות ב-20 בינואר.

יש הערכות שונות לגבי מספר ההרוגים. מקורות מצביעים על כ-2,000 עד כ-3,000 הרוגים, ויש שמציגים הערכות אחרות כמו "מספר אלפים" או שילובים עם אירועים אחרים. קשה לקבוע מספר מדויק.

תל א-זעתר היה מחנה פליטים ליד ביירות. גרו בו כ-20,000 אנשים שברחו ב-1948. בקיץ 1976 קבוצות נוצריות מצאו את המחנה וסגרו אותו. מצור פירושו שמנעו כניסה של אוכל ועזרה. חאפז אל-אסד, נשיא סוריה, תמך בזה. אש״ף (ראשי תיבות של ארגון לשחרור פלסטין) ולוחמים נוספים היו שם. למחנה היו תעלות תת-קרקעיות. הרבה בתים נחרבו מפגזים.

ב-12 באוגוסט 1976 המחנה נפל. אנשים הוצאו בכוח או ברחו. יש סיפורים על אנשים שנהרגו בדרך או במקום. היו גם דיווחים על אלימות קשה. המיליציות אמרו שרוב המתים נהרגו בקרבות. אחרי כן הרסו את המחנה כדי שאף אחד לא יחזור. חלק מהניצולים נשלחו לכפר בשם דאמור. שם היו גם התקפות ב-20 בינואר.

אין מספר אחד מוסכם. יש הערכות על אלפים, למשל בין 2,000 ל-3,000.