טבילה לנצרות

הטבלה (הטבילה) היא טקס מרכזי בנצרות. היא אחד משבעת הסקרמנטים (טקסים דתיים חשובים) ומסמלת כניסה לקהילה וניקוי מחטא.

מקור הטבילה במילות ישו ובמנהגי יוחנן המטביל. יוחנן ראה בטבילה טיהור וגילוי של חזרה בתשובה. ישו נטבל על ידי יוחנן, והורה לתלמידיו להמשיך להטביל אנשים "לשם האב, הבן ורוח הקודש".

הטבילה מסמלת ניקוי מחטא הקדמון, לידת נפש חדשה, וחזרה על מותו ותחייתו של ישו. היא נחשבת לדרך לקבלת החסד האלוהי ולהשגת מצב של "חסד". טבילה מטילה סימן בלתי נמחה על הנשמה, ולכן יש לה תפקיד מרכזי בישועה לפי הברית החדשה. עם זאת, נרמז שגם אלוהים יכול לפעול מחוץ לטקסים אלה במקרים מסוימים.

טבילת עוללים (תינוקות) נפוצה בקתולים, אורתודוקסים ורבים מהפרוטסטנטים. היא משמשת כ"ברית חדשה" של המשפחה וקהילה. זרמים אחרים מעדיפים טקס הקדשה לתינוק ודוחים את הטבילה לגיל בו יש בחירה מודעת.

בדרך כלל הכומר או השמש עורכים את הטקס. במצבי חירום כל אדם יכול להטביל, כל עוד יש כוונה מתאימה ונוסח הטבילה נאמר.

במצבי לידה מסוכנים מטבילים גם תינוקות או חלקי עובר, כי החשש הדתי גדול אם אדם ימות ללא טבילה. לכן מיילדות ולעוסקים בלידה למדו את נוסח הטבילה וטכניקות הזלפת מים.

התפיסה התאולוגית גורסת כי קבלת סקרמנט היא מעשה רצון חופשי. לאורך ההיסטוריה היו גם המרות בכפייה, אך רשויות הכנסייה הוציאו מסמכים האוסרים על טבילה מאונס ומנסים להגן על זכויות המתנחלים.

בכמה כנסיות מטבלים את כל הגוף (טבילה מלאה). בקתוליות וברוב הפרוטסטנטים מזליף הכומר מים שלוש פעמים על מצח הנטבל ואומר את נוסח הטבילה. משתמשים בשמן קדוש (כריזמה) כדי למשוח את הקודקוד. התינוק לבוש לבן כסמל טהרה, והסנדקים מתחייבים ללמד אותו את אמונת הכנסייה. באורתודוקסיה נמצא גם סקרמנט המשיחה (כריסמטיה), שאחריו מקבלים התינוק את סעודת האדון (לחם ויין) כחלק מתהליך הקבלה לקהילה.

הטבילה היא טקס חשוב בנצרות. היא מסמלת כניסה לקהילה וטיהור מהחטא.

הטבילה באה ממילות ישו וממעשי יוחנן המטביל. יוחנן היה מטביל אנשים כדי שהם יחזרו בתשובה.

בטבילה האדם מראה שהוא מקבל את האמונה. המים מסמלים הולדה חדשה וניקיון.

ברוב הכנסיות מטבלים תינוקות מיד אחרי הלידה. בכמה קבוצות מחכים עד שהילד יכול לבחור.

בדרך כלל כומר או שמש עורכים את הטקס. במצב חירום כל אדם יכול להטביל אם הוא רוצה לעשות זאת.

אם תינוק חולה מאוד מטבילים אותו מיד. גם מיילדות יכולות להטביל בלידה.

הכומר שופך או מזליף מים על ראש הנטבל, ואומר "בשם האב והבן ורוח הקודש". משוח על הקודקוד שמן קדוש. התינוק לבוש בלבן והסנדקים מבטיחים לעזור לו לגדול באמונה.