טביעת אדמירל נחימוב

אדמירל נחימוב (ברוסית: Адмирал Нахимов) הייתה אוניית נוסעים סובייטית שנטרפה בים השחור ב-31 באוגוסט 1986. באסון נספו 423 איש והיא כונתה לעיתים "טיטניק הסובייטי".

האונייה נבנתה בשם "ברלין" בגרמניה בשנת 1925 ושירתה בקו לאמריקה. במלחמת העולם השנייה שימשה כספינת תובלה ובית-חולים וטבעה באותו זמן בנמל סווינמונדה ב-1945 עקב מוקש. בשנת 1949 הסובייטים המציאו אותה מקרקעית הים כפיצוי ממלחמה, שיפצו אותה ושינו את שמה ל"אדמירל נחימוב". ב-1957 חזרה לשירות כספינת נוסעים בים השחור, עם מסלולי טיול בין נמלים כמו אודסה, יאלטה וסוצ'י.

אורכה היה 174 מ', רוחבה 21 מ' והיא עמדה על שישה סיפונים. נפחה הברוטו היה כ-17,000 טון. המנועים פיתחו כ-12,000 כוחות סוס ומהירותה המרבית הייתה כ-16 קשר. היא יכלה להסיע כ-1,000 נוסעים ו-346 אנשי צוות. לאונייה היו ברים, דיסקו, בית קולנוע ותזמורת.
היא עמדתה ב"תקן אי-טביעה של תא אחד", כלומר תוכננה להשאר צפה אם תא אחד יפרץ. כמו כן היו עליה סירות הצלה ורפסודות מתנפחות.

ב-31 באוגוסט 1986 בשעה 22:00 הפליגה ה"נחימוב" מנמל נובורוסיסק עם 1,234 איש על סיפונה: 888 נוסעים ו-346 אנשי צוות. ספינת המשא "פיוטר ואסיוב" התקרבה לכניסה לנמל. מפקדי שתי הספינות דיברו זה עם זה ברדיו. רב-החובל של ה"נחימוב" ירד לתאו והשאיר את הספינה תחת פיקוד סגנו השני.
מפקד ה"פיוטר ואסיוב" השתמש במערכת סארפ (מערכת אוטומטית לניווט בעזרת רדיו) וחישב כי הספינות יעברו זו ליד זו בבטחה. סגנו של מפקד ה"נחימוב" הטה את הספינה שמאלה, לטובת נתיב השיוט של ספינת המשא. בשעה 23:12 התנגש חרטום ה"פיוטר ואסיוב" בדופן הימנית של ה"נחימוב" ופער חור גדול של כ-80 מ"ר. המים פרצו והספינה החלה להשקוע.

למרות שקיומם של מחיצות אטומות היה צפוי להאט את השטיפה, מערכת האטימה לא הופעלה. בתוך דקות ספורות הספינה נטתה בצד והורדת סירות ההצלה הופחתה. תחת סירות הורדו רפסודות מתנפחות, אך הן לא הספיקו לכסות את כולם. כעבור שבע דקות מההתנגשות ה"נחימוב" טבעה.

הודעה על התאונה הועברה לנמל ונשלחו במהירות 64 כלי שיט: סירות כיוון, גוררות, סירות משמר החופים וסירות נוספות. סירת-הכיוון הראשונה חילצה 118 איש במהירות. אנשי ה"פיוטר ואסיוב" חילצו מהר מים 37 איש וגופה אחת. בסך הכול ניצלו 836 איש.
היו קשיים בחילוץ: חלקים מן המים היו מזוהמים במזוט וצבע, המצופים שנזרקו פגעו בחלק מהאנשים, והרוח הקשתה על העבודות.

ועדת חקירה של הצמרת הסובייטית פתחה חקירה מיידית. לאחר חקירה הוגשו כתבי אישום נגד שני רב-החובלים, מרקוב וטק'צנקו, והם נידונו ל-15 שנות מאסר. שניהם חונו ב-1992. טק'צנקו עלה לישראל ושינה את שמו; הוא נספה ב-2003 והובא לקבורה בתל אביב. מרקוב המשיך לעבוד כאיש ים באודסה עד לפרישתו. ספינת ה"פיוטר ואסיוב" נמכרה ליוונים ושמה שונה ל"Myoressa".
כמה בעלי תפקידים קיבלו עיטורים על מפעלות החילוץ; אחרים פוטרו מתפקידם. שנה לאחר האסון הוקמה אנדרטה על החוף מול מקום טביעת ה"נחימוב". מדי שנה, ב-31 באוגוסט, מתקיים טקס אזכרה במיקום זה.

אדמירל נחימוב הייתה אוניית נוסעים אשר טבעה בים השחור ב-31 באוגוסט 1986. באסון נהרגו 423 אנשים.

האונייה נבנתה בגרמניה ב-1925 ושמה אז היה "ברלין". במלחמת העולם השנייה היא טבעה בנמל בגלל מוקש (פצצה מתחת למים). ב-1949 המשטר הסובייטי הוציא אותה מהים, שיפץ ושינה את שמה ל"אדמירל נחימוב". ב-1957 החלה לשמש לסיורים בים השחור בין נמלים כמו אודסה ויאלטה.

האונייה הייתה באורך 174 מטרים. היא נשאה כ-1,000 נוסעים ו-346 איש צוות. היו עליה בר, דיסקו ובית קולנוע. היא תוכננה לעמוד מעל המים גם אם תא אחד שלה יפרץ, זה נקרא "תקן אי-טביעה של תא אחד". היו על הסיפון סירות הצלה ורפסודות.

בלילה של ה-31 באוגוסט הפליגה ה"נחימוב" מנמל נובורוסיסק עם 1,234 אנשים על הסיפון. ספינת משא בשם "פיוטר ואסיוב" התקרבה גם היא. אחרי קריאה ברדיו ובגלל טעות בניווט, ספינת המשא נגעה ב"נחימוב" ופער חור גדול. המים נכנסו במהירות.
דלתות האטימה (דלתות שמנסות למנוע כניסת מים) לא ננעלו. המשכך, האונייה נטתה במהירות ולבסוף טבעה תוך דקות ספורות. חלק מהאנשים ישנו בתאים ולא הספיקו לצאת בזמן.

הנמל שלח הרבה כלי שיט לעזרה, בסך הכול 64 כלי שיט. סירת הכיוון הראשונה חילצה 118 איש. ספינת המשא חילצה 37 איש. בסופו של דבר ניצלו 836 אנשים.

נפתחו חקירות והקצינים שניהלו את הספינות נשפטו. לאחר זמן קצר הם זוכו בחנינה. על חוף הים מול מקום הטביעה הוקמה אנדרטה שנה אחרי האסון. כל שנה ב-31 באוגוסט מתקיים טקס זיכרון במקום.