טוּבָּה היא כלי נשיפה ממתכת שמפיק בעיקר צלילי בס, כלומר צלילים נמוכים. הצליל שלה רך יחסית לכלי נשיפה אחרים, אך אפשר לנגן בה גם בעוצמה.
הטובה בנויה מפליז ומצופה לכה או כסף. הצינור מתרחב עד לפעמון. לכלי יש בדרך כלל שלושה עד חמישה שסתומים; שסתום הוא מנגנון שמאריך את צנרת הכלי ומשנה את גובה הצליל. נגנים מקצועיים מעדיפים טובות עם ארבעה שסתומים ומעלה.
בדרך כלל מנגנים בטובה בישיבה בגלל משקלה. הנגן שוכב את הכלי על ברכיו ומפעיל את השסתומים ביד ימין. בנגינה מסוימת משנים אורכי צינורות עם יד שמאל כדי לשפר את הכיוון (הדיוק של הצליל). בעת הופעה בעמידה משתמשים ברצועה או בגרסה קלה כמו סוזאפון; סוזאפון הוא כלי דומה לטובה, אבל נוח יותר לנשיאה.
הטובה משמשת בז'אנרים רבים: תזמורת קלאסית, קאמרית, ג'אז, מוזיקה עממית, מארשים וגם בפאנק ורוק. בתזמורת סימפונית יש בדרך כלל טובה אחת שממלאת תפקידי בס ולעתים מוכרת כסולנית.
מלחינים חשובים כתבו לטובה תפקידים בולטים, למשל ריכרד וגנר שכתב לה חלקים חזקים בסגנונו, כולל קטעים שנודעו בתרבות הפופולרית. יש גם קונצ'רטי וטקסטים מודרניים שנכתבו לטובה.
בתחילת המאה ה־20 הטובה והסוזאפון שימשו ככלי בס בנגינה צועדת ובג'אז מוקדם. בהמשך הקונטרבס החליף את הטובה ברוב ההרכבים, אך הטובה נשארה בשימוש בדיקסילנד ובמצבים מיוחדים בהקלטות. בשנות ה־60 חזרה הטובה לחלק מעיבודי ג'אז מודרניים, שם ניצלו את הצליל העמוק שלה לקווים מלודיים.
בתזמורות כלי נשיפה בלקניות נפוץ שימוש ב"הליקון". ההליקון הוא כלי דומה לטובה, קטן יותר, ונלבש סביב גוף הנגן.
הטובה היא כלי הבס המקובל בתזמורות נוער, תזמורות כלי נשיפה ותזמורות צועדות. לעתים משתתפים בתזמורות גדולות רבים מנגני טובות או סוזאפונים.
קיימים סוגים שונים של טובות: קונטרבס, בס, וטובה וגנריאנית (גרסה שונה שמקורה ברעיון של וגנר). הסוזאפון, שנועד לנגינה בעמידה, הוא קרוב משפחה בולט.
המונח "טובה" מתייחס גם למשפחת כלים דומים בעלי מנעד שונה. לכלים אלה שיבוצים ותכונות שונות, כמו אופוניום ופלוגלהורן.
המנעד, טווח הצלילים שהכלי יכול להפיק, משתנה לפי סוג הטובה ועובי הצנרת. טובות בסי במול ובדו נוחות יותר להפיק בהן צלילים נמוכים מאוד.
טובות הבס והקונטרבס הן בדרך כלל כלים ללא טרנספוזיציה. טרנספוזיציה פירושה כתיבת המנגינה במפתח או בגובה שונה מהצליל המתקבל; בטובה מדובר בצורות אצבוע ספציפיות שנגן צריך לדעת.
הטובה נשמעת בחלקים בס ותמיכה, וגם כסולו במצבים מסוימים. היא תורמת לעושר הטימברי של התזמורת ומוסיפה עומק למוזיקה.
טובה היא כלי נשיפה ממתכת. היא מנגנת צלילים נמוכים. הצליל שלה רך ועמוק.
הטובה עשויה פליז. הצינור מתרחב עד לפעמון. יש לה כמה שסתומים. שסתום הוא כפתור שמשנה את אורך הצינור.
מנגנים בדרך כלל בישיבה כי הטובה כבדה. יש גרסה קלה שנקראת סוזאפון. סוזאפון דומה לטובה ומיועד לנשיאה בעמידה.
הטובה משחקת תפקידי בס בתזמורת. אפשר למצוא אותה גם בג'אז ומוזיקה עממית.
מלחינים כמו וגנר כתבו קטעים לטובה. בג'אז המוקדם השתמשו בה בתזמורות צועדות. אחר כך החליפו אותה בקונטרבס, אבל לפעמים חוזרת לשימוש.
הליקון דומה לטובה, אך קטן יותר. הוא יושב על הכתף ומוכר במוזיקה בלקנית.
בתזמורות נוער ותזמורות צועדות מנגנים לעתים מספר נגני טובות או סוזאפונים.
יש טובות שונות: קונטרבס, בס וטובה וגנריאנית. לכל אחת טווח צלילים שונה.
טובות הבס בדרך כלל לא זזות בכתיבה המוזיקלית. צריך לדעת את האצבועים הנכונים כדי לנגן.
תגובות גולשים