טווס

טווס (Pavo) הוא עוף ממשפחת הפסיוניים (משפחה שכוללת תרנגולים ובעלי חיים דומים). הזכר ידוע בזנבו הגדול והמעוטר, שמציג אותו בפני הנקבה בעונת הרבייה.

הטווס המצוי והטווס הירוק הם המינים המרכזיים בסוג. גוף הטווס מגיע לכמעט מטר, וגם מניפת הנוצות יכולה להגיע לאורך דומה. בטבע הטווס אוכל-כול: הוא אוכל חלקי צמחים אבל מעדיף חרקים ופרוקי-רגליים.

הטווס הירוק ציד בעלים וזוחלים קטנים; הוא מעייף אותם באמצעות התקפות חוזרות ואז מצליף בהם ברגליו וכנפיו. טפרי רגליו משמשים גם להגנה מפני טורפים. טווסים חיים בערבות טרופיות וביערות קרובים לחופים.

טווסים ירוקים צעירים דומים לאמם. אצל הטווס הירוק קיימים יחסים חברתיים מורכבים, כולל אימוץ גורים על ידי אחים בוגרים.

לזכר נוצות זנב צבעוניות בגווני ירוק וכחול, ועליהן דוגמאות שנראות כ"עיניים" בזמן הפתיחה. לכל המינים יש ציצת נוצות על הראש. צבע הנוצות נובע מצבעוניות מבנית (הצבע נוצר מהמבנה המיקרוסקופי של הנוצה, לא רק מצביעה).

הנקבה פחות צבעונית וחסרת הזנב הארוך, אך עדיין בעלת ציצה. בשבי יש מוטציות רבות בצבעי הנוצות, כמו לבן, פחם וארד.

טווסים מגיעים לבגרות מינית סביב גיל שנתיים-שלוש. בתקופת ההרבעה הזכר פורס את זנבו, רוטט את הנוצות וקורא קריאות חזקות כדי למשוך נקבות. טווסים הם פוליגמיים; זכר יכול להזדווג עם ארבע או חמש נקבות בעונה.

הנקבה מטילה 4, 7 ביצים בגומה בקרקע. הדגירה נמשכת 28, 30 יום, והנקבה דוגרת בדרך כלל לבדה.

הטווס המצוי יליד תת-היבשת ההודית והוא סמל לאומי של הודו. הטווס הירוק נפוץ מהודו-בירה מזרחית עד ג'אווה, כולל תאילנד ומלזיה, והוא נמצא בסכנת הכחדה עקב ציד ואובדן בית גידול. ניתן להכלאה בין המינים.

הטווס בוית כבר בימי קדם. הטווס המצוי מתרבה היטב בשבי ונפוץ בגני חיות. לעומת זאת, הטווס הירוק קשה יותר לגידול והוא נחשב תוקפני יותר.

בקליפורניה, למשל, קיימת אוכלוסיית טווסים משוחררת בעיר לוס אנג'לס. יש מי שמאכיל אותם ויש מי שרוצה לצמצם את נוכחותם ברחובות.

הטווס מופיע באמנות ובסמלים, והוא היה מוטיב בפסיפסים ובציורים עוד מימי הרומים. רשת הטלוויזיה NBC השתמשה בטווס כסמל.

בכמה פרשנויות למקרא מזהים את ה"תכיים" כטווסים. במסורת חז"ל הטווס מוזכר כעוף שנאכל וטהור, ויש דיונים הלכתיים על היתר האכילה שלו. בתרבויות מסוימות נשמרה מסורת אכילתו עד המאה התשע-עשרה.

הטווס שימש נושא לאמנות, פסיפסים וציור עוד מימי קדם, בגלל הדרו והצבעוניות.

טווס הוא ציפור גדולה עם זנב מרהיב. הזכר פורס את זנבו כדי להרשים את הנקבה.

יש שני מינים חשובים: הטווס המצוי והטווס הירוק. הגוף של הטווס ככולל כמעט מטר. הוא אוכל גם צמחים וגם חרקים.

לזכר נוצות זנב ירוק-כחול עם "עיניים" על הנוצות. הצבע נוצר ממבנה הנוצה, לא רק מצביעה. הנקבה צבעונית פחות וחסרת זנב ארוך.

הטווסים מתרבים כשהם בני כשתיים עד שלוש שנים. הזכר מראה את זנבו וגורם לנקבה להבחין בו. הנקבה מטילה 4, 7 ביצים ודוגרת עליהן כ-28 יום.

הטווס המצוי מגיע מהודו. הטווס הירוק חי בדרום-מזרח אסיה. הטווס הירוק בסכנת הכחדה בגלל ציד ואיבוד שטחים.

הטווס בוית כבר מזמן. חלקם חיים בשבי בגני חיות. בטבע יש טווסים גם בערים, למשל בלוס אנג'לס.

הטווס הופיע הרבה באמנות ובפסיפסים עתיקים. הטווס הוא גם סמל וטבע תרבותי במקומות שונים.