טחבי כבד (Marchantiophyta) הם קבוצה של צמחים פרימיטיביים. יש להם תאלוס שטוח שמתחבר לסובסטרט ומתפצל בדיכוטומיה. צורת התאלוס מזכירה כבד, ולכן נקראו כך.
הרבייה אצל טחבי הכבד היא מינית ואל-מינית. רבייה מינית מתרחשת רק בסביבה מימית, למשל כשיורד גשם. רבייה אל-מינית מתבצעת בעזרת גביעוני ג'מה (gemma cups), גביעים קטנים שמשתחררים מהם חלקיקים שמצמיחים צמח חדש.
השלב הדומיננטי בחיי הצמח הוא הגמטופיט (השלב ההפלואידי, השלב שאנו רואים בדרך כלל). הספורופיט (השלב הדיפלואידי) קטן ותלותי יחסית.
טחבי הכבד יכולים להיות חד‑ביתיים (אדם נושא גם איברי זכר וגם נקבה) או דו‑ביתיים (יש פריטים נפרדים לזכר ולנקבה). באזורים כמו הכרמל יש מינים נפוצים. האיברים המוגבהים הדמויי כוכב נקראים ארכגוניופורים, הם נושאים את הארכגוניה, איברי המין הנקביים.
בעבר סווגו יחד עם טחבי הקרן וטחבי העלים בקבוצת Bryophyta. מחקרים פילוגנטיים הראו שהקבוצה הייתה פאראפילטית, ולכן טחבי הכבד הופרדו לקבוצה נפרדת. בישראל תוארו עשרות בודדות של מינים, וחלקם נפוצים.
טחבי כבד הם צמחים קטנים ופשוטים. יש להם גוף שטוח שנקרא תאלוס (גוף שטוח של הצמח). התאלוס נראה קצת כמו כבד. לכן השם.
הם מתרבים בשני דרכים. אחת בזכות מים, למשל כשיורד גשם. שנייה בעזרת גביעוני ג'מה, גביעים קטנים שמוציאים חלקים חדשים.
הצמח שאנו רואים נקרא גמטופיט (זהו השלב העיקרי של הצמח). יש מינים שבהם פרט אחד עושה גם מזון וגם ביציות, ויש מינים עם פריטים נפרדים.
בישראל יש כמה עשרות מינים. בכרמל יש מין כזה הנפוץ. יש אצלם גם איברים דמויי כוכב שנקראים ארכגוניופורים. הם נושאים את החלקים הנקביים.
תגובות גולשים