טייבה (בגליל)

א-טייבה א-זועביה (הידוע קצרות כ"טייבה" ורשמית "טייבה (בעמק)") הוא כפר ערבי-ישראלי במועצה אזורית הגלבוע (מועצה אזורית, גוף ניהולי של כמה יישובים). הכפר יושב על רמת יששכר ועוטף מעיין שנובע מנחל יששכר.

תושבי הכפר שייכים למשפחת זועבי (חמולה, משפחה מורחבת). הם טוענים שהיו במקום כ-250 שנים. שם הכפר פירושו "הטובה"; במקרים רבים שינו ערבים שמות קדומים כדי להחליפם בשמות כמו "טייבה". יש המזהים את המקום עם עפרה המקראית. במרכז הכפר יש שרידי מבצר צלבני.
בעת המנדט הבריטי (תקופה שבה שלטה בריטניה על האזור לפני קום המדינה) הכפר היה שייך לנפת נצרת. ב-20 במאי 1948 פונה הכפר בהוראת הכוחות הלא-סדירים הערביים.

הכפר מונה כ-240 משפחות. יש בו מרפאה, מוסדות חינוך לגיל הרך, בית ספר יסודי, מתקני ספורט ושעשועים וספרייה שהיא סניף של הספרייה האזורית הגלבוע. ראש הוועד המקומי נכון לינואר 2009 הוא הישאם זועבי. תושבים מתפרנסים מחקלאות, בניין ועבודה במפעלי האזור.

חברי חמולת זועביה נשארו בכפריהם בזמן הקמת המדינה, בניגוד לרוב הכפרים באזור שבוטשו. כיום הכפר שומר על יחסים טובים עם המדינה. טייבה משתייכת למועצה אזורית גלבוע, הכוללת יישובים יהודיים וערביים. בחגיגות ה-60 למדינה תושבים ציירו את המסגד בצבעי דגל המדינה (כחול ולבן) לחג. המדינה הגדירה את הכפר כאזור עדיפות לאומית א' (אזור שמקבל תמיכה מיוחדת מהמדינה).

א-טייבה א-זועביה, או בקיצור טייבה, הוא כפר ערבי-ישראלי בעמק על רמת יששכר. לידו זורם נחל יששכר.

תושבי הכפר הם בני משפחת זועבי. הם גרים כאן כבר כ-250 שנים. השם טייבה אומר "מקום טוב". במרכז הכפר יש שרידים של מבצר צלבני, כמו מבנה ישן.
בשנות ה-40 הכפר פונה לזמן קצר ב-20 במאי 1948.

כיום חיים בכפר כ-240 משפחות. יש מרפאה, מעונות לילדים, בית ספר, מגרשי משחקים וספרייה. אנשים עובדים בחקלאות, בבניין ובמפעלים.

לכפר יש יחסים טובים עם מדינת ישראל. בכפר ציירו את המסגד בצבעי הדגל (כחול ולבן) בחגיגת יום העצמאות. המדינה מעניקה לכפר תמיכה מיוחדת (אזור עדיפות לאומית).