טימבלס

הטימבָּלֶס הם תופי מקלות לטיניים ומקורות חשובים של מערכת התופים המודרנית.

הם בנויים משני תופים ממתכת, הגדול נקרא Hembra ("נקבה") בקוטר כ-55 ס"מ, והקטן נקרא Hombre ("גבר") בקוטר כ-50 ס"מ. הממברנה, כלומר המשטח שמתנודד ויוצר את הצליל, עשויה מפלסטיק גמיש. התופים פתוחים בתחתית ומותקנים על חצובה מתכווננת (עמוד או מעמד שאפשר לשנות לו גובה).

לחצובה מחוברים גם שני פעמוני מתכת, המבו (Mambo bell) והצ׳ה צ׳ה (Cha Cha Bell). לעתים מחברים גם ג'אם בלוק (תיבת פלסטיק חלולה) ומצילה (צליל מתכתי נוסף). מנגנים בטימבלס באמצעות מקלות עץ מיוחדים; הם לא מתרחבים בקצה אלא שווים בעובי לאורך כל המקל.

צליל הטימבלס חד ומתכתי, שונה מהצלילים הרכים של מערכת תופים רגילה.

הטימבלס הומצאו בתחילת המאה ה-20 על ידי טיטו פואנטה ונגנים קובניים אחרים, כשהם לקחו תופי מצעד (תופי טימפאני) והתקינו אותם על בסיס יציב. עם הזמן הוסיפו נגני ההקשה הלטיניים כלים ורעיונות נוספים. המילה "טימבלס" מגיעה מצרפתית ומשמעותה תופי טימפאני; בצרפתית קוראים להם "timbales latinas" כדי להבחין. במוזיקה הלטינית הטימבלס מנגנים מקצבים יסודיים כמו קאסקארה (דפיקה על גוף התוף) וממבו, וגם משמשים לאלתורים חופשיים.

הטימבלס הם תופים לטיניים מיוחדים.

יש להם שני תופים ממתכת. התוף הגדול בערך 55 ס"מ. הקטן בערך 50 ס"מ. פני התוף עשויים מפלסטיק גמיש. התופים עומדים על חצובה. חצובה זו היא מעמד שאפשר להרים ולנמוך.

ליד התופים יש שני פעמונים קטנים של מתכת. לפעמים מוסיפים גם תיבת פלסטיק וצליל נוסף. מנגנים בטימבלס במקלות עץ ישרים שאינם דקים בקצה.

הצליל חד ומתכתי. טיטו פואנטה, נגן קובני, עזר להמציא את הטימבלס בראשית המאה ה-20. במוזיקה הלטינית משתמשים בהם לקצב לריקוד, כמו ממבו.