טיסנאות

טיסנאות היא תחביב פופולרי מאז שנות ה-30 של המאה ה-20. חובבים בונים מטוסים קטנים בשם טיסנים מחומרים כמו בלזה (עץ קל), עץ אחר, קצף מוקשה, פיברגלס ועוד. יש דגמים פשוטים כמו דאונים, ודגמי סקייל מוקטנים של מטוסים אמיתיים, לפעמים בקנה מידה עד 1:3.

טיסנים מתוכננים לפי עקרונות אווירודינמיים כמו מטוסים רגילים. המבנה בדרך כלל עשוי ממסגרת עץ בלזה, שמצפים אותה בבד או נייר ומורחים עליה דופ (חומר שמכווץ ומצמיד את הבד לשלד). קיימים גם סרטי פלסטיק מיוחדים (סולארפילם) שמודבקים בחום עם מגהץ. קלות המשקל חשובה, אך צריך גם חוזק כדי לעמוד בכוחות בזמן הטיסה.

השיטה המסורתית כוללת שלד, קורות וצלעות לכנפיים ולזנב. בטיסנים חזקים משתמשים בליבות עץ או בקצף עם רצועות עץ לחיזוק. בשנים האחרונות נעשה שימוש נרחב בחומרים מרוכבים כמו בדי פיברגלס, קוולר ופחמן עם שרף אפוקסי. יש גם טיסנים עשויים כמעט כולו מקצף מסוגים כמו פוליסטירן או EPP, שמחוזקים בקורות פחמן.

בטיסנים ממונעים נפוצים מנועי בערה פנימית: בדרך כלל מנוע שתי פעימות עם הצתה מסוג glow plug (נורה קטנה שמדליקה את תערובת הדלק). דלק הטיסנים מבוסס על מתאנול עם תוספת ניטרומתאן ושמן סיכה. קיימים גם מנועי ארבע פעימות, דיזל ומנועים מרובי צילינדרים. מאז שנות ה-90 נפוצים מנועים חשמליים, בעיקר ללא מברשות (brushless), יחד עם סוללות ליתיום-פולימר (LIPO) קלות.

בטיסנים לא ממונעים ובטיסנאות חופשית משתמשים בגומייה אלסטית שמסובבת מדחף לפני ההמראה. זו שיטה פשוטה, אבל היא מוגבלת בזמן הטיסה ודורשת גוף חזק.

במודלים גדולים משתמשים גם במנועי טורבינת סילון קטנים או במנועים רקטיים מוצקים. מנועים אלה נותנים דחף גדול, ולכן מתאימים בעיקר לדגמים גדולים ויקרים.

גלשנים משוגרים ביד או בעזרת מעוט אלסטי. הם מנצלים עילוי מצלעות גבעה (רוח שעולה כלפי מעלה) או זרמי אוויר חמים שנקראים טרמיקות. להטיס גלשן בכוחות אלו דורש מיומנות.

חובבי טיסנים מתארגנים במועדונים. בישראל מרכז את הענף קלוב התעופה לישראל.

תוכנות סימולציה מאפשרות לתרגל הטסה של טיסנים, בעיקר טיסני רדיו, בלי להסתכן בנזקים. סימולטורים בודקים דגמים ותנאים פיזיקליים מציאותיים.

טיסנאות הוא תחביב שכיח מאז שנות ה-30. בונים מטוסים קטנים שנקראים טיסנים. הם עשויים מעצים קלים כמו בלזה (עץ קל), מקצף או מפיברגלס.

הטיסן בנוי ממסגרת שעוטפים אותה בבד או בנייר. מורחים דופ (חומר שמכווץ ומצמיד) או מדביקים פלסטיק בחום. חשוב שהטיסן יהיה קל אך חזק.

יש שיטות מסורתיות עם קורות וצלעות. יש גם טיסנים מקצף מחוזקים בקורות פחמן. חומרים כמו פיברגלס ופחמן עושים את הטיסן חזק וקל.

יש מנועים שמסיעים דלק. חלקם משתמשים ב-glow plug (חלק הצתה קטן). יש מנועים חשמליים שקטים ונקיים. סוללות ליתיום-פולימר (LIPO) הן קלות וחזקות.

שיטה פשוטה היא גומייה אלסטית שמסובבת מדחף. הגומייה נותנת כוח לזמן קצר.

במודלים גדולים משתמשים במנועי סילון קטנים או במנועים רקטיים. הם חזקים ויקרים.

גלשנים משוגרים ביד או בעזרת מעוט. הם עולים ברוח שפקעת על גבעה, או על עמודי אוויר חמים שנקראים טרמיקות.

יש מועדוני טיסנאות שבהם מטיסים נפגשים.

תוכנות מדמות טיסה. הן מאפשרות ללמוד בלי לשבור את הטיסן.