טיפולוגיה (שיטה לסיווג ממצאים ארכאולוגיים לפי טיפוסם ותיארוכם היחסי) היא דרך מקובלת למיין ולתארך ממצאים. בשלב הראשון מפרידים קבוצות רחבות, למשל קערות חרס מול קערות זכוכית. לאחר מכן מחלקים כל קבוצה לתת‑קבוצות לפי מאפיינים ברורים, כמו גודל, צורה של בסיס או ידית, או לפי שימוש (לעריכה, להכנה, להגשה).
התיארוך בטיפולוגיה בדרך כלל יחסית. משמעותה: קובעים אם פריט קדום או מאוחר ביחס לפריטים אחרים. ההנחה העיקרית היא שממצאים פשוטים יותר נוטים להיות קדומים יותר, וממצאים מורכבים יותר נוטים להיות מאוחרים יותר.
הטיפולוגיה הוחלה לראשונה באמצע המאה ה‑19 על ידי כריסטיאן יורגנסן תומסן. תומסן עבד במוזיאון וקבע סדר כרונולוגי לפי חומרים: אבן, ברונזה, ברזל. הרעיון מבוסס על מחשבה אבולוציונית של מעבר מפשוט למורכב.
קיימים סוגי תיארוך שונים: תיארוך ישיר של החפץ עצמו, ותיארוך עקיף שמבוסס על חפץ שכבר תוארך. בנוסף מבחינים בין תיארוך יחסי, שמסמן מוקדם/מאוחר בתוך קבוצה, לבין תיארוך מוחלט שמנסה לתת גיל מדויק.
קביעה של מוקדם ומאוחר על בסיס דמיון טיפוסי בלבד נקראת סריאציה. הרעיון הוא שחפצים שנראים דומים יהיו גם קרובים זה לזה בזמן. כך משתמשים בטיפולוגיה כדי לארגן ממצאים ולהבין את התפתחות הכלים והטכניקות לאורך זמן.
טיפולוגיה (סידור חפצים לפי צורה ותכונות) עוזרת לארכיאולוגים למיין ממצאים. קודם מחלקים לקבוצות גדולות. למשל: קערות חרס וקערות זכוכית. אחר כך מחלקים לפי גודל, ידית או שפה.
תיארוך (לגלות מי מהחפצים מוקדם ומי מאוחר) יכול להיות יחסית. זאת אומרת רק אומדים מי קדום ומי מאוחר ביחס לאחרים. בדרך כלל חושבים שחפצים פשוטים יותר הם קדומים יותר.
כריסטיאן תומסן עשה זאת במוזיאון. הוא סידר חפצים לפי חומרים: אבן, ברונזה, ברזל.
יש גם תיארוך ישיר, שזה לבדוק את החפץ עצמו. ותיארוך עקיף, שזה לקבוע גיל לפי חפץ אחר שכבר יודעים את גילו.
סריאציה (שיטה שקובעת זמן לפי דמיון) אומרת שחפצים שדומים מאוד יהיו קרובים בזמן. כך אפשר להבין איך כלים השתנו עם הזמן.
תגובות גולשים