טיש

טיש (ביידיש: שולחן) הוא אירוע בחצרות האדמו"רים החסידיות, שבו האדמו"ר, רב חסידי ומנהיג קהילה, עורך שולחן בפני חסידיו. הטיש מתקיים בעיקר בשבתות ובחגים, וגם בהזדמנויות מיוחדות כמו סעודת מלווה מלכה (ארוחה שבאה בסיום השבת) וסעודות הילולה.

מנהג הטיש צמח בתוך תנועת החסידות. בעבר החסידים הגיעו אל האדמו"ר בזמן סעודתו בביתו, כדי לשיר, להתרגש ולשמוע דברי תורה. עם הזמן קיבל הטיש צורה קבועה: הוא עובר לבית המדרש ונקבע לו זמן התחלה וסיום.

בחצרות שונות יש הבדלים בין טיש בשבת, טיש באמצע השבוע, טיש ליל שבת וטיש של סעודה שלישית. בחצרות גדולות מייעדים מקומות למבוגרים בקדמת השולחן ולצעירים על טריבונות. לעתים משתתפים אלפי אנשים, ולפעמים מגיעים גם אנשים שאינם חסידים.

בכל חסידות שרים שירים ייחודיים לה. יש לעתים מקהלה שנועדה לשיר חלק מן השירים. בחסידויות נפוצים סיפורים ומיתוסים על ניסים שקרו בעקבות שירה.

לאדמו"ר חשיבות רבה באכילת שיירי סעודתו. האדמו"ר אוכל לעיני הקהל, ולאחר שיטעום מחלקים את השאר לילדים ולחסידים. נהוג לשלוח מאכל לחתנים, להורים חדשים ולבחורי בר מצווה, שלעיתים מקבלים את השיירים אחרי שאומרים דבר תורה בקצרה.

טיש יכול להימשך כמה שעות בליל שבת, להתקיים שעה לפני מוצאי שבת בסעודה שלישית, או להיות טיש צהריים (מיטאג טיש) אחרי תפילה מאוחרת. בחגים מגיע קהל גדול יותר.

טיש (ביידיש: שולחן) הוא מפגש בחצר של אדמו"ר. אדמו"ר (רב חסידי ומנהיג) יושב ומדבר עם חסידיו. חסידים הם אנשים ששייכים לחסידות, קבוצה דתית יהודית.

פעם החסידים באו לאכול עם האדמו"ר בביתו. הם שרו ושמעו דברי תורה. אחר כך הטיש עבר לבית המדרש וקבעו לו זמנים.

יש טישים בשבת, בחגים ובמועדים מיוחדים. בחצרות גדולות יש מקומות ישיבה למבוגרים ולצעירים. לפעמים מגיעים אלפי אנשים.

בכל חסידות יש שירים שאומרים רק שם. יש גם מקהלה ששירה חשובה להתרגשות.

האדמו"ר אוכל מול הקהל. אחרי שהוא טועם, מחלקים את השאר לחסידים. שולחים פעמים אוכל לחתנים, להורים חדשים ולבחורי בר מצווה.

טיש יכול להיות בליל שבת במשך שעות, שעה לפני מוצאי שבת בסעודה השלישית, או בצהריים אחרי תפילה מאוחרת. בחגים יש יותר אנשים.