טלספורוס

טלספורוס (ביוונית Τελεσφόρος) היה האפיפיור השמיני. מותו נרשם בשנת 137, וכהונתו החלה סביב 125, 126 והסתיימה סביב 136, 137.

תחילת כהונתו הייתה תחת שלטון הקיסר הדריאנוס, והוא חזה ברדיפת הנוצרים, כלומר התקפות והטרדות כלפי מאמינים נוצרים. הרדיפה פחתה כשהקיסר אנטונינוס פיוס עלה לשלטון. ספר השנים של הוותיקן מציע גרסה מעט שונה של התאריכים וטוען שהוא היה יווני במוצאו ושלט מ־127/128 עד 137/138.

למסורת מייחסים כמה מנהגים דתיים לימייו: מיסת חצות בליל חג המולד (מיסת חצות = טקס דתי בליל חג), חגיגת הפסחא תמיד ביום ראשון (פסחא = חג הנוצרי לחגיגת תחיית ישוע), שמירת תענית של שבעה שבועות לפני הפסחא, ושירת ה"גלוריה" (הגלוריה = מזמור ששרים בכנסייה). היסטוריונים רבים ספקנים לגבי הייחוס המדויק של המנהגים הללו.

ההיסטוריון הקדום אירנאיוס כותב שטלספורוס היה מרטיר, אדם שמת בגלל אמונתו. לפי המקורות, הוא השני אחרי פטרוס שהמות שלהם זכה לאישוש היסטורי. המסדר הכרמליתי מחשיב אותו כפטרון, לפי המסורת שנטען שחי כנזיר מתבודד על הר הכרמל.

טלספורוס היה אפיפיור לפני הרבה שנים. אפיפיור = ראש הכנסייה הנוצרית. הוא מת בשנת 137.

כהונתו היתה בערך מ־125 עד־137. בתחילת כהונתו היו רדיפות נגד נוצרים. רדיפה = אנשים לא התייחסו יפה למאמינים בגלל אמונתם.

אליו מייחסים מנהגים דתיים: מיסת חצות בליל חג המולד, חגיגת הפסחא תמיד ביום ראשון, ותענית של שבעה שבועות לפני הפסחא. גם שרי "גלוריה" מיוחסים אליו. מישהו בשם אירנאיוס אמר שהוא היה מרטיר. מרטיר = אדם שמת בגלל האמונה שלו.

המסדר הכרמליתי רואה בו פטרון, כי אומרים שהוא חי כנזיר מתבודד על הר הכרמל.