טנטון

טִנְטוּן (Tinnitus, בלטינית: טִינִיטוּס) הוא תחושה של צפצופים או רעשים באוזניים. ברוב המקרים זהו טיניטוס סובייקטיבי, כלומר צליל פנימי שאין לו מקור חיצוני אמיתי. לעתים נדירות הטיניטוס הוא אובייקטיבי, ואז יש מקור חיצוני שמייצר את הצליל, למשל כיווץ בלתי רצוני של שריר באוזן התיכונה.

הצליל יכול להיות מונוטוני ונמשך זמן רב, או להישמע כצפצוף, זמזום, צרצור או כגלים. רבים שומעים את זה בעיקר בסביבה שקטה, בלילה או כשמנסים להירדם. תופעות משותפות לטנטון כוללות דיכאון, חרדה, מתח ובעיות שינה. גם חוסר סבילות לרעשים (היפראקוזיס, קושי להישאר בסביבה רועשת) נפוץ אצל אנשים עם טיניטוס.

מקור הבעיה קשור לפגיעה בתהליך עמעום האותות במערכת השמיעה. הפגיעה יכולה להיות באוזן התיכונה, בעצב התקשורתי או במרכזי השמיעה במוח. חשיפה ממושכת או חד־פעמית לרעש חזק עלולה לגרום לטיניטוס כרוני, ולכן חשוב להשתמש באטמי אוזניים בסביבה רועשת.

מחקרים מראים שעתידה של המחלה קשורה גם לנזק עצבי במערכת השמיעה. במחקר משנת 2024 נמצא קשר בין נזק עצבי לעוצמת הטיניטוס, וכן פעילות יתר במרכזי המוח שמעבדים צלילים. ממצאים אלה תומכים ברעיון שהמוח מגביר ומעבד את הצליל הלא אמיתי, וכך מעצים את התחושה.

לפחות אחד מכל עשרה מבוגרים סובל מטיניטוס בשלב כלשהו בחייו. קיימים שני סוגים בולטים: טיניטוס פועם (כמו דפיקות לב) וטיניטוס ממושך וסובייקטיבי (צפצוף או זמזום).

הגורמים לטיניטוס הפועם כוללים מחלות באוזן, בעיות בכלי הדם שמקורם ליד האוזן, בעיות בלסת, או מודעות לזרימת הדם בכלי הדם באזור הצוואר והראש. הגורמים לטיניטוס הכרוני הממושך כוללים ליקוי שמיעה (לעיתים בעקבות חשיפה לרעש), חבלות בראש או בצוואר, תרופות מסוימות, מחלות אוזן שונות, גידול אקוסטי נדיר ונזק עצבי. סטרס יכול לגרום או להחמיר את התופעה.

המודל הנוירופיזיולוגי (הסבר של התהליך המוחי שגורם לטיניטוס) מסביר שהמוח מפתח תגובה שלילית לטיניטוס, ומגביר אותו. על בסיס המודל פותחו שיטות טיפול שונות:

- TRT (Tinnitus Retraining Therapy), טיפול אודיולוגי-שמיעתי שמחבר בין גירוי שמיעתי, תיקון שמיעה אם יש צורך, ופגישות ייעוץ. המטרה היא למנוע שהמוח יגביר את הטיניטוס ולהוריד את המתח הנפשי.

- CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי), טיפול פסיכולוגי שמסייע לשנות את התגובות הרגשיות וההתנהגותיות כלפי הטיניטוס.

- סדנאות קבוצתיות שמשלבות הרפיה ודמיון מודרך, ולעיתים משולבות עם TRT או CBT.

- גישה משולבת (Tinnitus management) שמשלבת טיפול רפואי, התאמת מכשירי שמיעה או מחוללי קול לפי הצורך, ועד ייעוץ פסיכולוגי.

יש הטוענים שתהליכים משלימים כמו דיקור ושיאצו מספקים הקלה בחלק מהמקרים, אך הראיות אינן חזקות יותר מפלצבו. קיימת גם רשימה של תרופות ומכשירים שמנסים להסווה או לשנות את הצליל, אך יעילותם משתנה ממקרה למקרה.

בכל מקרה, כל סוג טיניטוס צריך בירור אצל רופא אף-אוזן-גרון ובדיקות שמיעה לפי הצורך.

הכרה בנכות מטיניטוס קשורה בעיקר לקיום ליקוי שמיעה בתדרים הגבוהים. רגולציות מסוימות דורשות בדיקות שמיעה שמראות ירידה מסוימת בדציבלים בתדרים 3000, 4000 הרץ כדי לזכות בהכרה ובאחוזי נכות. יש קריטריונים נוספים בחקיקה לזכאות לפיצוי בעבודה, הכוללים תיעוד רפואי וחשיפה לרעש.

טינטון (Tinnitus, קל להגיד: טִי-נִי-טוּס) הוא כששומעים צפצופים או זמזומים באוזן. לעתים זהו צליל פנימי. זה אומר שהוא לא מגיע ממקום בחוץ.

לפעמים יש מקור אמיתי לצליל. למשל שריר קטן באוזן שמתכווץ. בדרך כלל זה לא קורה.

מה גורם לזה? רעש חזק יכול לפגוע באוזן. גם מחלות באוזן, פגיעה בראש, או כמה תרופות עלולות לגרום לזה. גם לחץ (סטרס) יכול להחמיר את זה.

איך זה מרגיש? חלק שומעים את זה בעיקר בלילה. זה יכול להפריע לשינה ולגרום לעצבנות או עייפות.

מה אפשר לעשות? קודם כל ללכת לרופא אף-אוזן-גרון. עושים בדיקת שמיעה. יש טיפולים שמנסים לעזור:
- TRT (טיפול שמיעתי), לומדים להתרגל לצליל.
- CBT (טיפול שיחתי), מדברים עם פסיכולוג שעוזר להתמודד.
- מכשירי שמיעה או מכשירים שמייצרים רעש קל יכולים לעזור.

מניעה חשובה: לשים אטמי אוזניים במקומות רועשים. לפחות אחד מתוך עשרה מבוגרים יחווה טינטון במהלך חייו.

רעש חזק, מחלות אוזניים, פגיעות בראש, תרופות מסוימות ולחץ.

בדיקה אצל רופא, תיקון שמיעה אם צריך, טיפולים שמלמדים להתרגל לצליל, וטיפול שיחתי לשיפור הרגשות.

אם יש גם אובדן שמיעה בבדיקות, אפשר להיחשב לנכה לפי כללים רפואיים. חשוב שיהיה תיעוד רפואי ובדיקות שמיעה.