טנת"א הוא ראשי תיבות של טעמים, נקודות, תגין ואותיות. מדובר במושג קבלי, כלומר בגישה רוחנית שמקשרת בין האלפבית העברי לבין ייצוגי המציאות. המושג מופיע בכתבי רבי חיים ויטאל ובכתבי מקובלים אחרים.
במסורת זו כל דרגה מקושרת לחלק אחר של הנשמה: טעמים כנגד חיה (החלק החי והעלי של הנשמה), נקודות כנגד נשמה, תגין כנגד רוח, והאותיות כנגד נפש. כך נוצר רצף מתואר שמתחיל באותיות ונשאר בעל משמעות רוחנית.
ההדרגה גם משקפת את חומריות השפה: האותיות הן הבסיסיות, העיצורים, הצלילים הברורים שנוצרים מהפה. הנקודות הן התנועות שמתלוות לעיצורים ומאפשרות קריאה. הטעמים הם המנגינה והאינטונציה, שקשה לסמן אך נותנים למשפט את משמעותו המיוחדת. התגין הם סימנים קטנים מעל אותיות, שמסמלים כח חיים פנימי.
טנת"א פירושו טעמים, נקודות, תגין ואותיות. זה רעיון בקבלה. קבלה היא לימוד על דברים רוחניים.
כל חלק משויך לחלק בנפש: טעמים לשכבה שנקראת חיה (החלק החי), נקודות לשכבה שנקראת נשמה, תגין לשכבה שנקראת רוח, ואותיות לשכבה שנקראת נפש. הרעיון נמצא בכתבי רבי חיים ויטאל.
האותיות הן הבסיס. הנקודות הן התנועות שמראות איך לקרוא. הטעמים הם המנגינה של הקריאה. תגין הם קישוטים קטנים שמופיעים מעל אותיות.
תגובות גולשים