טעות פרוידיאנית או פליטת פה היא שגיאה בדיבור, בזיכרון או בפעולה שנובעת מהלא מודע. הלא מודע (מחשבות ורגשות שאדם לא מודע להן) משפיע על ההתנהגות ויכול לגרום לשגיאות שנראות מקריות או מוזרות, אך מגלות תוכן פנימי. דוגמה קלאסית: יושב ראש פרלמנט שפותח ישיבה ואומר בטעות "אני מכריז על סיום הישיבה" במקום "תחילתה", ביטוי שמשקף את שביעות רצונו. בנוסף לפליטת פה יש כשלי יום־יום אחרים, כמו שכחה, פליטת קולמוס (שגיאת כתיבה) ושגיאת קריאה. המונח נקרא על שם זיגמונד פרויד, שקרא לו Parapraxis בספרו מ-1901 "תורת הפרעות הנפש של חיי היום-יום". בשפה היומיומית המונח התפשט והשתמשו בו גם באופן הומוריסטי כדי להצביע על כוונות חבויות, למשל לקרוא למישהי בטעות "אמא".
טעות פרוידיאנית היא כשמישהו אומר או עושה טעות שמגיעה מהלא מודע. הלא מודע, חלק במוח עם מחשבות שאנו לא שמים אליהן לב. הטעות נראית מצחיקה או מקרית, אבל לפעמים היא חושפת רעיון או הרגשה חבויה. דוגמה: יו"ר אומר בטעות "הסיום" במקום "ההתחלה". יש גם שגיאות אחרות, כמו לשכוח משהו או לכתוב מילה לא נכונה. המונח קרוי על שם זיגמונד פרויד, שכתב עליו בספר משנת 1901. היום אנשים משתמשים בביטוי גם בצחוק, כשקוראים למישהו בשם הלא נכון כמו "אמא" במקום השם שלו.
תגובות גולשים