טעות - לעולם חוזר

״טעות, לעולם חוֹזֵר״ (בראשי תיבות: טל"ח) משמעותו: אם נעשתה טעות, מי שטעה רשאי לחזור בו מכל שלב. בדרך כלל כותבים טל"ח בשוליים של מחירונים, דפי חשבון ומסמכים עסקיים כדי להבהיר שטעות תום לב לא תחייב את הטועה.

לביטוי יש משמעות חוזית. הצגת מחירון או הגשת חשבון הן חלק מהמהלכים של כריתת חוזה וביצועו. לכן בלי ההסתייגות של טל"ח טעות עלולה להפוך למחייבת. בישראל השימוש נוצר בהשפעת הביטוי באנגלית Errors and Omissions Excepted (E&OE), שנפוץ בבריטניה ובאירלנד.

במובן מילולי משומש גם הביטוי המשובש "טעות לעולם חוזרת" כדי לעודד סלחנות והבנה כלפי טעויות כחלק מהחיים.

במקורות תלמודיים מופיעה צורה דומה, אך עם משמעות שונה: מי שטעה מחויב לחזור ולתקן, ולכן הטועה נקרא "החוזר". בדיון על דיני אונאה נאמר שבמקרה של לקיחה המחליט אינו חוזר, אבל במכירה המוכר חוזר לעולם. הרמב"ם חזר על עיקרון זה בהלכות מכירה במשנה תורה, וציין שמוכר יכול לחזור בהוניה. גם בשולחן ערוך מופיעות הוראות על מקרים אלה, וההבחנה בין מכירה לבין חשבון.

הביטוי קשור גם להלכות חזרת הש"ץ (שליח הציבור). קיימת הוראה שאם שליח הציבור טעה במהלך התפילה, בדרך כלל אין לחזור ולתקן בגלל הטורח של הציבור, חוץ משלוש הברכות הראשונות שבהן יש לחזור, לפי הרמב"ם.

טל"ח פירושו: טעות, לעולם חוזר. זה אומר שכל מי שעשה טעות יכול לחזור בו.

ממשיכים לכתוב טל"ח על מחירונים, חשבונות ומסמכים. מחירון=רשימת מחירים. זה אומר שטעות שנעשתה בתום לב אינה מחייבת את הכותב. הביטוי הגיע גם מאנגלית: Errors and Omissions Excepted (E&OE).

לפעמים משחקים עם המילים ואומרים "טעות לעולם חוזרת" כדי לומר שצריך לסלוח על טעויות.

בתלמוד יש צורה דומה, אבל שם המשמעות שונה: מי שטעה חייב לתקן.

הרמב"ם (פוסק חשוב) כתב עיקרון זה בהלכות מכירה. גם בשולחן ערוך יש פסיקה על מתי חוזרים ומתי לא.

הביטוי קשור גם לתפילה. ש"ץ=שליח הציבור, המוביל בתפילה. אם ש"ץ טעה, בדרך כלל אין לחזור על כל התפילה. אבל אם הטעות הייתה בשלוש הברכות הראשונות, יש לחזור, לפי הרמב"ם.