טקס מעבר

טקס מעבר (Rite de Passage או Rite Initiatique) הוא טקס שמסמן מעבר ממעמד חברתי אחד לאחר. "מעמד" כאן = תפקיד או מצב בחברה. המונח נטבע על ידי האנתרופולוג ארנולד ואן-גנפ ב-1909. חוקרים נוספים, כמו מרי דאגלס וויקטור טרנר, פיתחו את הרעיון מאוחר יותר.

טקסים דתיים ידועים הם מילת גברים, בר מצווה ביהדות, טבילה וקונפירמציה בנצרות, וכן טקס הנישואים. טקסים אלה מסמנים כניסה לתפקיד חדש, למשל להיות בוגר או נשוי. טקסים חילוניים כוללים כניסה לכיתה א', קבלת תעודת זהות, ושבועת אמונים בעת הגיוס לצבא או כניסה לתפקיד ציבורי. יש חוקרים שרואים טקסים גם בהליכים יומיומיים, כמו קבלה לאשפוז, שבהם האדם עובר מעמדה של "בריא" לעמדה של "חולה".

מקובל לתאר שלושה שלבים בטקס מעבר. הראשון הוא הפרדה: האדם נפרד מהמעמד הישן. השני הוא שלב מעבר, או מצב ביניים שבו האדם כבר לא שייך למעמד הישן, אבל עדיין לא חלק מהמעמד החדש. בשלב זה מקבלים לעתים הדרכה או הכנה.

לדוגמה, ילד שעובר מגן לכיתה א' משתתף במסיבת פרידה מהגן. הוא עשוי להחליף בגדים סימבוליים, להשאיר ציוד ישן ולקבל רמזים להכנה לבית־הספר. בשלב הקבלה בבית הספר יש לבישת תלבושת או סימן אחר, קבלת פנים מהמורה וקבלת ספרים עם שמו. מרגע שהטקס מסתיים מצפים מהילד שיתנהג כתלמיד, וחזרה להתנהגות הילדותית עלולה להיתפס בשלילה.

טקס מעבר הוא טקס שמראה שאדם עובר לתפקיד חדש. "מעמד" (תפקיד) זה אומר שינוי בתפקיד שלו בחברה. את המושג הציע ארנולד ואן-גנפ ב-1909.

יש טקסים דתיים כמו בר מצווה וטבילה. יש גם טקסים של נישואים. בחיים הפרטיים יש טקסים כמו כניסה לכיתה א' או קבלת תעודת זהות.

בדרך כלל יש שלושה שלבים. קודם מפרידים את האדם מהמעמד הישן. אחר כך הוא נמצא בשלב ביניים (לא כאן ולא שם). בסוף הוא מתקבל למעמד החדש.

לדוגמה, ילד שעובר מהגן לכיתה א' עשוי להשתתף במסיבת פרידה. הוא יכול להחליף בגדים ולהשתמש לראשונה ביילקוט של בית הספר. בבית הספר יקבלו אותו המורה והתלמידים הוותיקים. אחרי הטקס מצפים ממנו להתנהג כתלמיד.