טַקְסוֹנוֹמְיָה (מיוונית: τάξις "סידור", νόμος "שיטה") היא סיווג שיטתי של עצמים בתוך תחום מסוים. הסיווג הנפוץ ביותר הוא מדרגי (הירארכי), כלומר סדר של רמות שמחלק עצמים לקבוצות מקוננות. אפשר גם לסווג באופן שבוא יחסים אחרים בין הפריטים חשובים.
בעבר המונח שימש בעיקר למיון עולם הטבע. המדען השוודי קארולוס ליניאוס הציע ב-1735 מערכת מדרגית שעדיין בשימוש, אם כי חוקרי הטבע שינו את ההגדרות והגבולות של כל דרגה עם הזמן.
דוגמה מקובצת לפי המידרג של ליניאוס: מין "צבעוני ההרים" שייך לסוג "צבעוני", ממשפחה, מסדרה, עד לממלכת הצמחים. כך עובדים מדרגים, כל רמה היא חלק מרמה גדולה יותר.
כיום המושג הורחב והוא מתאר סיווגים גם בתחומים לא־ביולוגיים, כמו ארגון ידע בארגונים ובאינטרנט. במערכות ניהול ידע טקסונומיות נחשבות בדרך כלל צרות יותר מאונטולוגיות (אונטולוגיה = ייצוג של ישויות ויחסים ביניהן).
בלשון המדעית נוצר גם המונח Alpha Taxonomy כדי להפריד את הטקסונומיה הביולוגית מהשימושים הרחבים יותר. דוגמאות מודרניות כוללות מיפוי סוגי ספקים רפואיים ומיון שירותים בארגונים.
יש הסבורים שמוח האדם פיתח נטייה לסווג את המציאות, כחלק מההכרה וההתפתחות האבולוציונית. אפיסטמולוגיה (תורת ההכרה) של עמנואל קנט השפיעה על רעיון זה. אנתרופולוגים ראו שסיווגים מוטמעים בתרבות ומשרתים תפקידים חברתיים. אמיל דורקהיים חקר את היחס בין סיווגים לחיי הדת. קלוד לוי-שטראוס גם חקר טקסונומיות עממיות, וכתב ספרים חשובים בנושא כגון "טוטמיזם" ו"המוח הפראי".
טקסונומיות עממיות, כמו מיון לפי צבע פרח, נבדלות מטקסונומיות מדעיות שמנסות להיות אוניברסליות ואובייקטיביות.
טקסונומיה (מילה שממורה סידור) היא דרך לסדר דברים לקבוצות.
לפני הרבה זמן השתמשו בטקסונומיה בעיקר בשביל בעלי חיים וצמחים. המדען ליניאוס ב-1735 חילק צמחים ובעלי חיים לדרגות פשוטות.
דוגמה קצרה: יש מין בשם "צבעוני ההרים". הוא חלק מסוג, משפחה, סדר ולבסוף ממלכת הצמחים.
היום משתמשים בסידורים גם בעסקים ובמחשבים. מיון כזה עוזר למצוא דברים ולהבין אותם.
אנשים נוטים לסדר דברים כדי להבין את העולם. חוקרים כמו אמיל דורקהיים בדקו איך המיון משפיע על חברה.
תגובות גולשים