טראיאנוס

מרקוס אולפיוס נרווה טראיאנוס (נולד 18 בספטמבר 53, ייתכן 56, נפטר 9 באוגוסט 117) היה קיסר רומא בין השנים 98, 117. הוא נחשב לשני מתוך "חמשת הקיסרים הטובים" ושלטון־הוא זכה לשבחים. תחת שלטונו הגיעה האימפריה הרומית לשיאה הטריטוריאלי.

טראיאנוס נולד בעיר איטליקה שבחצי האי האיברי (ספרד של היום). אביו היה סנאטור רומאי משפיע. טראיאנוס עלה בדרגי הצבא והמינהלים, נודע כאהוד על חייליו, וכיהן בקונסוליות ובתפקידי מפקד. הקיסר נרווה אימץ אותו כיורש ב-97, וב-98 קיבל את הכוח ללא התנגדות.

טראיאנוס ניהל מדיניות שהשלבה כוח צבאי, מינהלי ואדריכלי. הוא חיזק את התמיכה בצבא, העניק מתנות לאזרחים וריפא עוולות שנעשו בזמני הקודמים. שמו הובלט בסנאט וקיבל את הכינוי "אופטימוס" (הטוב ביותר).

הוא חידש מוסדות רווחה כמו ה-Alimenta (תוכנית תמיכה בילדים עניים). מינה מושלים לפי כישורים ולא לפי קשרים. הרחיב את חלוקת התבואה והקטין מיסים מסוימים. ניהל במהירות ובצניעות יחסים עם הסנאט.

טראיאנוס השקיע בבנייה ציבורית. האדריכל המוכר ביותר במשרתו היה אפולודורוס מדמשק. בין הפרויקטים הבולטים: גשר טראיאנוס על הדנובה, פורום טראיאנוס ורצף מבנים סביבו, ועמוד טראיאנוס, אנדרטה עם תבליטים המתארים את מסעותיו. באיטליה נבנו שווקים, בתי מרחץ ושולבה דרך חדשה (ויה טראיאנה).

טראיאנוס הימנע מרדיפות מערכתיות כלפי הנוצרים, אך נהג להעניש מנהיגים שנחשדו בעבירות. בפניותיו לפליניוס הצעיר קבע כללים משפטיים פשוטים לטיפול במחזיקים באמונה חדשה. מול היוונים קידם איזון: נתן להם יחס של כבוד תרבותי, אך גם פיקח על הוצאותיהם.

הוא נודע כמפקד נועז. מסעותיו העיקריים כללו את כיבוש דאקיה (מזרח אירופה של היום), סיפוח הממלכה הנבטית, ומערכה גדולה מול פרתיה במזרח.

בשנים 101, 106 הוביל טראיאנוס שתי מלחמות נגד דאקיה (באזור רומניה של היום). לאחר לחימה ממושכת נכבשה בירת הדאקים, דקבלוס התאבד, וחלקים מדאקיה הוסבו לפרובינקיה רומאית. מהלך זה הביא זהב ומשאבים לרומא.

ב-106 סיפח טראיאנוס את ממלכת הנבטים וייסד את הפרובינקיה ערביה, מחלקת שטחים מהבקעה ועד חצי־האי סיני.

ב-113 יצא טראיאנוס למלחמה בפרתיה (האזור שממזרח למסופוטמיה). הוא כבש ארמניה ומסופוטמיה והגיע עד קטסיפון. השטחים נכבשו זמנית והוכרזו פרובינקיות, אך החזקה בהם הסתבכה בשל מרידות פנימיות.

במסורת היהודית נזכר טראיאנוס כמעורר שנאה בתקופה של חיכוכים בין עמים ותרבויות. במהלך מרד התפוצות (115, 117) פרצה מלחמה בין קבוצות יהודיות לבין השלטון ורשויות מקומיות. טראיאנוס שלח כוחות כדי לדכא את המרד.

מרד שהתפשט בקהילות יהודיות במצרים, במסופוטמיה, בקפריסין ועוד. הדיכוי שנוהל על ידי רומא היה קשה מאוד והביא להרס רחב בקהילות רבות. המרד השפיע על יכולת רומא להחזיק בשטחים החדשים במזרח.

ב-117 חולשה בבריאותו אילצה אותו לשוב. טראיאנוס מת בטרסוס שבקיליקיה ב-9 באוגוסט 117. לאחר מותו הוכתר אדריאנוס (הידוע כיורשו) וקיצץ ברוב הכיבושים המזרחיים. רבים מהשטחים שבים לפרתים או זוכים לעצמאות.

רוב המידע על טראיאנוס מגיע מכתבים, פרסומים מימי הביניים וכתבים עתיקים כמו דיו קסיוס. דעות ההיסטוריונים נעות בין הערכה על מנהיגות יעילה לבין ביקורת על שאפתנותו הצבאית. במורשת הרומית נשמרו שמו וכינויה: "Felicior Augusto, melior Traiano", מאחלים להיות טובים יותר מאוגוסטוס וטובים יותר מטראיאנוס.

טראיאנוס היה קיסר רומא. קיסר הוא מנהיג של מדינה גדולה.
הוא שלט בין השנים 98 עד 117.
נולד בספרד של היום.

טראיאנוס בנה הרבה דברים גדולים. הוא בנה גשר, שווקים ועמוד גבוה.
עמוד טראיאנוס מראה תמונות של מסעותיו.
הוא עזר לעיר רומא ולעם.

טראיאנוס נלחם בדאקיה (אזור רומניה של היום).
הוא כבש חלקים ממזרח ותוך זמן קצר האימפריה הגיעה לשטחה הגדול ביותר.
הוא גם סיפח את הנבטים ובא לחלקים של מסופוטמיה.

טראיאנוס היה נדיב לעמו. הוא תמך בתוכניות לעזור לילדים עניים.
ביחס לנוצרים הוא אמר שאפשר להשאירם בשקט כל עוד אינם מציגים את אמונתם בציבור.

בשנים האחרונות לשלטונו פרצו מרידות גדולות שנפגעו בהן ערים וקבוצות רבות.
טראיאנוס חזר לניסיון לכבוש ולשמור על השטחים.
הוא חלה ומת ב-117 בטרסוס.
אחריו עלה לשלטון אדריאנוס, שהחזיר חלק מהשטחים.

טראיאנוס זכור כמנהיג חזק ובונה.
הוא נזכר גם בגלל המבנים המרשימים שהשאיר מאחור.