טריפסין הוא סרין פרוטאז, סוג של אנזים (חלבון שמאיץ תגובות) במערכת העיכול שמפרק חלבונים. הוא חותך קשרים פפטידים וכך מפרק חלבון לפפטידים קטנים ולחומצות אמינו, מה שמאפשר ספיגת חלבון מהמזון.
ה-pH האופטימלי לפעולת הטריפסין הוא כ־8 וטמפרטורת הפעולה כ־37 מעלות צלזיוס.
שייר אספרטט שנמצא בכיס הקטליטי (Asp189) מושך ומייצב שיירים טעונים חיובית, כמו ארגינין וליזין. לכן טריפסין חותך בדרך כלל בצד הקרבוקסילי של ליזין וארגינין, אלא אם אחרי אחת מהן עומדת פרולין.
טריפסין הוא אנדופפטידאז, החיתוך נעשה בתוך שרשרת הפוליפפטיד ולא בקצותיה.
האנזים מיוצר בלבלב כטריפסינוגן, זימוגן לא פעיל. במעי הדק אנטרוקינאז (אנזים אחר) חותך ומפעיל אותו. המולקולות החדשות של הטריפסין יכולות להפעיל עוד טריפסינוגן (אוטוקטליזה), ולכן די בכמות קטנה של אנטרוקינאז כדי להתחיל את התגובה.
מנגנון האקטיבציה הזה נפוץ בפרוטאזות סרין ומגן על הלבלב מפני עיכול עצמי. לאחסון במעבדה שומרים טריפסין בקור מאוד (בין -20 ל־-80 מעלות). אפשר גם לאחסן אותו בסביבה חומצית (pH 3) כדי למנוע אוטוליזה (פירוק עצמי).
טריפסין הוא אנזים במערכת העיכול. אנזים הוא חלבון שעוזר לתגובות בגוף.
הוא מפרק חלבונים לחלקים קטנים שנקראים פפטידים. לאחר מכן הם נעים להיות חומצות אמינו שהגוף יכול להשתמש בהן.
טריפסין נוטה לחתוך אחרי ליזין או ארגינין. אלה שמות של חומצות אמינו. אם אחרי אחת מהן יש פרולין, הוא לא יחתוך.
טריפסין מיוצר בלבלב בצורת טריפסינוגן. טריפסינוגן היא צורה לא פעילה. במעי הדק אנטרוקינאז (אנזים) הופך אותו לפעיל.
כשטריפסין פעיל, הוא יכול להפעיל עוד טריפסינוגן. כדי שלא יאכל את עצמו שומרים אותו בקור מאוד או בסביבה חומצית (pH 3).
תגובות גולשים