טרסטוזומב

טרסטוזומב הוא החומר הפעיל בתרופה הרצפטין (Herceptin). זו תרופה ביולוגית, תרופה שמבוססת על חלבון ולא על כימיקלים כמוספרים, והיא פועלת ממוקד נגד תאים שמבטאים את החלבון HER-2 (הנקרא גם ErbB2 או c-neu), חלבון שמופיע בכמות גבוהה בכ-30% ממקרי סרטן השד הראשוני.

התרופה ניתנת בהזלפה לתוך הווריד. משתמשים בה בחולות עם סרטן שד גרורתי (שהתפשט לאיברים אחרים) אם הגידול חיובי ל-HER-2. ניתן להשתמש בה כקו ראשון או כקו שני, כלומר במקום או אחרי כימותרפיה רגילה.

ניסוי קליני (יולי 2005) השווה טיפול בכימותרפיה רגילה (docetaxel) מול שילוב של כימותרפיה וטרסטוזומב. ההוספה של טרסטוזומב האריכה את הזמן החציוני עד להידרדרות המחלה מ-22.7 ל-31.2 חודשים. עם זאת, רק כ-30% מהחולות הגיבו לטיפול, ובחלק מהן התפתחה עמידות במשך הזמן.

בישראל הוכנס הטרסטוזומב לסל כקו שני, ומאז 2005 מאושר גם כקו ראשון לחולות גרורתיות. דווח כי עלות הטיפול שנתית גבוהה (מעל 60,000 לירות שטרלינג נכון לשנת 2010), ולכן השימוש בתרופה שנוי במחלוקת כל עוד היעילות או המחיר לא ישתפרו.

מחקר שפורסם באוקטובר 2005 הראה כי טיפול בטרסטוזומב אחרי ניתוח בחולות ללא גרורות מוריד ב-46% את הסיכון להופעת גרורות. תוצאות אלה היו מוקדמות, ובמידה שיאושרו ייתכן שימוש מונע נרחב יותר. הרשות האירופית אישרה שימוש מונע, וה-FDA הוביל תהליך אישור מזורז. בישראל הוכנס הטיפול המונע לסל הבריאות ב-1 ביולי 2006.

בדרך כלל תופעות הלוואי קלות יותר מאשר בכימותרפיה סטנדרטית. תופעת הלוואי העיקרית היא בעיות לב (קרדיומיופתיה), שמתרחשת בכ-2%, 7% מהמקרים.

HER-2 הוא קולטן ממשפחת קולטנים שמאותתים לתא להתחלק. בניגוד לקולטן רגיל, HER-2 אינו נקשר לליגנד (מולקולה שמפעילה קולטנים), אלא מתחבר לחלבונים אחרים במשפחה כדי לעבור זירחון (הוספת קבוצת זרחן) ולהפעיל חלוקה תאית.

טרסטוזומב הוא נוגדן חד שבטי מואנש (חלבון מעוצב שנקשר ספציפית לאזור החוץ-תאי של HER-2). הקישור מונע יצירת הטרודימר עם חלבונים אחרים, ומעכב את הזירחון והאותות שמקדמים חלוקת תא סרטני. בנוסף, קישור הנוגדן מסייע למערכת החיסון לזהות ולהשמיד את התאים הסרטניים.

טרסטוזומב הוא החומר הפעיל בתרופה הרצפטין. זו תרופה שמתקשרת לחלבון שנקרא HER-2. HER-2 הוא חלבון שקיים על חלק מהתאים הסרטניים.

נותנים את התרופה בהזלפה לווריד. משתמשים בה בחולות שסרטן השד שלהן התפשט, אם התאים שלהם יש הרבה HER-2. אפשר גם לתת אותה אחרי ניתוח כדי למנוע התפשטות.

מחקר מ-2005 הראה שהתרופה מאריכה את הזמן עד שהמחלה מחמירה. במחקר ההפוגה גדלה מ-22.7 ל-31.2 חודשים. מחקר אחר הראה שהטיפול אחרי ניתוח יכול להוריד ב-46% את הסיכוי להופעת גרורות.

בדרך כלל תופעות הלוואי קלות יותר מאשר בכימותרפיה. תופעת לוואי חשובה היא בעיות בלב (קרדיומיופתיה). זה קורה בכמעט כמה אחוזים מהמקרים.

טרסטוזומב הוא נוגדן, חלבון שקושר חלבונים אחרים. הוא נקשר ל-HER-2 על גבי התא. הקישור מונע מהתא לקבל אותות להתחלק. כשהנוגדן דבוק, גם מערכת החיסון יכולה לזהות ולהשמיד את התא הסרטני.