יגאל לב (15 בדצמבר 1933, 9 בנובמבר 2001) היה סופר, עיתונאי ותסריטאי ישראלי.
לב נולד לגברת טייבלה ולאברהם לב. הוא היה הבכור משלושה אחים. אחיו נהרג בשירות הצבאי בשנת 1961, כשהיה בן 18.
עד גיל 21 התגורר בקיבוץ גבעת השלושה. את לימודיו העל־יסודיים עשה בקיבוץ עין חרוד. אחרי ששחרר מהצבא עזב את הקיבוץ, אך שמר על התנהגות וסגנון של "קיבוצניק".
אביו, אברהם לב (1910, 1970), היה משורר שהשתייך ל"יונג וילנה", קבוצה של משוררי יידיש. יגאל, כצבר שלא דיבר יידיש, הכר את שירת אביו בתרגום.
חינוכו בקיבוץ היה קפדני ופחות רגשי. בבגרותו ראה בו גם יתרונות, כמו חוסן ויכולת לעמוד על הדעה האישית. בספרו האחרון, "קדיש לאברהם", חקר את זכרונותיו ואת יומנו של אביו.
נישא פעמיים. אשתו השנייה, זאבה (בתו של עורך החדשות אהרן קלאוס), ולו שלושה בנים: יונתן (צייר), ערן (עורך דין) וניר (בעל תואר שני בשמאות). משנת 1963 התגורר בבית מגורי העיתונאים ביד אליהו, תל־אביב.
כחייל השתתף לב ברבות ממלחמות ישראל. בסיום שירות המילואים הגיע לתפקיד מג"ד (מפקד גדוד) בדרגה גבוהה במילואים. הוא אמר שהמלחמות תרמו להשראת כמה מספריו הטובים.
למד פילוסופיה באוניברסיטה העברית. את עבודתו העיתונאית התחיל ב"למרחב". שנים רבות עבד ב"מעריב" ופרסם מדור בשם "פנטהאוז" במוסף "סופשבוע" מאז 1959.
בשנת 1973 כתב את תסריט הסרט "קוראים לי שמיל". לאחר מלחמת יום הכיפורים הפך לדובר כנגד המלחמה והגיע לשיא יצירתו. פרסם למעלה מארבעים ספרים, רבים מהם רבי־מכר, ותורגמו לשפות שונות.
היה יושב ראש האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל וחבר נשיאות מועצת העיתונות. זכה בפרס שווימר לעיתונות.
כמו כן שימש תסריטאי של סדרת הטלוויזיה "גם אנו שופטים". הסדרה פנתה לנוער והציבה דילמות ערכיות.
ב־27 בדצמבר 1989 קיבל מכתב איום שנחתם בשם "מרכז הסיקריקים". ב־9 בנובמבר 2001 נפטר בלב התקף לב. ארונו הוצב בבית העיתונאים, ונקבר בבית העלמין של קיבוצו, גבעת השלושה.
יגאל לב (1933, 2001) היה סופר, עיתונאי ותסריטאי ישראלי.
יגאל נולד בקיבוץ. אביו היה המשורר אברהם לב. אבא כתב שירים ביידיש. יגאל קרא אותם בתרגום.
עד גיל 21 גר בקיבוץ גבעת השלושה. החינוך שם היה קשוח. מאוחר יותר כתב על זה בספרו "קדיש לאברהם".
היה נשוי פעמיים. יש לו שלושה בנים: יונתן, ערן וניר. משנת 1963 גר בבית מגורי העיתונאים בתל־אביב.
שירת בצבא ובמילואים. הוא היה מפקד גדוד (מג"ד, אדם שמפקד הרבה חיילים).
עבד בעיתון "מעריב" ופרסם מדור בשם "פנטהאוז". כתב יותר מ־40 ספרים.
ב־1973 כתב את תסריט הסרט "קוראים לי שמיל". כתב גם את הסדרה "גם אנו שופטים". הסדרה דיברה עם צעירים על בחירות ונושאים חשובים.
נפטר ב־2001 אחרי שבקע לו הלב. קברו היה בבית העלמין של קיבוצו, גבעת השלושה.
תגובות גולשים