יגור טימורוביץ' גאידר (19.3.1956, 16.12.2009) היה כלכלן ומדינאי רוסי. כיהן כראש הממשלה בפועל ברוסיה מ‑15 ביוני 1992 עד 14 בדצמבר 1992. הוא היה נכדם של הסופרים ארקדי גאידר ופאבל באז'וב.
את לימודיו השלימו באוניברסיטת מוסקבה (1973, 1978). ב‑1980 סיים דוקטורט והחל לעבוד במכון מחקר כלכלי במוסקבה. ב‑1983 הכיר את אנטולי צ'ובאיס, ויחד דנו במשבר הכלכלי בברית המועצות ובדרכים לטפל בו.
במינוי של נשיא בוריס ילצין כיהן כראש ממשלה בפועל. אחרי פירוק ברית המועצות ב‑1991 שיחק תפקיד מרכזי בעיצוב כלכלת רוסיה. הוא קידם רפורמות שוק ליברליות, מדיניות שמפחיתה שליטת המדינה בכלכלה, והוביל הפרטה מהירה של מפעלים ממשלתיים.
הרפורמות עוררו ביקורת. מתנגדים טענו שהן התאימו פחות למציאות הרוסית ויצרו את מעמד האוליגרכים, אנשים עשירים מאוד שקיבלו השפעה כלכלית גדולה. גאידר שירת בדומה כחבר מפלגת "הבחירה הדמוקרטית של רוסיה". לאחר כישלון המפלגה לעבור את אחוז החסימה ב‑2003 פרש מהחיים הפוליטיים.
ב‑16 בדצמבר 2009 נמצא ללא רוח חיים בביתו. סיבת המוות נקבעה כבצקת ריאות, שנגרמה מהתקף לב.
יגור גאידר (1956, 2009) היה כלכלן ומדינאי ברוסיה. הוא היה נכדם של הסופר ארקדי גאידר וסופר אחר בשם פאבל באז'וב.
למד באוניברסיטת מוסקבה בין 1973 ל‑1978. ב‑1980 סיים דוקטורט ועבד במכון כלכלי. ב‑1983 הכיר את אנטולי צ'ובאיס ודיברו על הבעיות הכלכליות בברית המועצות.
ב‑1992 מינה אותו הנשיא בוריס ילצין לראש ממשלה בפועל לחצי שנה. אחרי פירוק ברית המועצות ב‑1991 עבד על שינויים בכלכלה של רוסיה. הוא קידם הפרטה. הפרטה זה להעביר מפעלים שנשלטו על ידי המדינה לבעלות פרטית.
אנשים רבים מחו נגד הרפורמות. הם אמרו שהן עזרו לאנשים מסוימים להיות עשירים מאוד ולקבל כוח גדול. גאידר היה גם חבר מפלגה בשם "הבחירה הדמוקרטית של רוסיה". ב‑2003 המפלגה לא עברה את הסף בבחירות והוא עזב את הפוליטיקה.
ב‑16 בדצמבר 2009 נמצאה גופתו בביתו. סיבת המוות נרשמה כבצקת ריאות, כלומר נוזלים בריאות שגורמים לקושי בנשימה, שהתרחשה לאחר התקף לב.
תגובות גולשים