כלכלת גאורגיה היסטורית התבססה בעיקר על חקלאות ותיירות. טיפוסי הכלכלה כללו חקלאות של הדרים, תה וענבים, כריית מנגן ונחושת ותעשיות כמו יין, מתכות וכימיקלים. במאה ה-20 היא עברה לתכנון סוציאלי (כלכלה שבה המדינה מתכננת ומפקחת על הפעילות) תחת השלטון הסובייטי. אחרי 1991 המערכת כלכלית הפכה לקפיטליסטית ולשוק חופשי.
גאורגיה מייבאת רוב האנרגיה שלה, אך יש לה אנרגיית מים משמעותית. הייבוא בדרך כלל עולה על הייצוא, והתמ"ג (סך כל התוצרים של מדינה) הצטמצם מעט בשנים מסוימות.
ההתאוששות אחרי העצמאות נפגעה על ידי סכסוכים עם באבחזיה ודרום אוסטיה, תשתיות חלשות ומשברים כלכליים באזור. בעזרת קרן המטבע הבינלאומית (IMF) והבנק העולמי הכלכלה החלה לגדול מ‑1995 והאינפלציה פחתה. בתקופת אדוארד שוורדנדזה נעשו צעדים לייצוב: יצירת מטבע לאומי יציב (לארי), פתיחת שוק פיננסי, רפורמות בבנקים ובמיסוי, והסכמים לפיתוח צינור נפט באקו‑טביליסי‑ג'ייהאן.
אולם שחיתות שלטונית פגעה בצמיחה. לאחר 2003 הופנתה מדיניות לשקיפות ומאבק בשחיתות, ושיפור בדירוג הגיעה עד 2011. ב־1996, 1997 הגירעון התקציבי הצטמצם, וגאורגיה קיבלה מענקים והלוואות חשובות. בשנות ה־2000 נעשתה הפרטה נרחבת (מכירת חברות מדינה) ורפורמות שחררו את המחירים והמסחר. צעדים אלו הגבירו צמיחה, אך גם הובילו לאבטלה גבוהה ולביטול סubsידיות חברתיות.
גאורגיה עדיין מתמודדת עם מחסור באנרגיה ופועלת לשפר את התשתיות ולהתבסס כנתיב תחבורה בין הים הכספי לים השחור דרך נמלי פוטי ובטומי.
במהלך תקופת מיכאיל סאקשווילי חומקו מאמצים לחזק את התיירות. נבנו תשתיות, בתי מלון וקניונים. כיום תיירות היא אחד ממקורות ההכנסה העיקריים לצד החקלאות. ב־2012 התיירות צמחה בכ־39% והגיעה לכ־3.2 מיליון מבקרים. החודשים המועדפים לטיול הם יוני‑ספטמבר; בסתיו יש פסטיבלים ובציר ענבים, ובחורף מנוצלות אזוררי הסקי בהרים.
גאורגיה הייתה מדינה חקלאית ותיירותית. אנשים גידלו ענבים, תה ודרים. היו גם כריות של מתכות. במאה ה-20 גאורגיה היתה תחת שלטון סובייטי. זה אומר שהמדינה תכננה את הכלכלה.
מאז 1991 השיטה הכלכלית הפכה לשוק חופשי. שוק חופשי (כאשר עסקים פרטיים עובדים בתחרות).
אחרי העצמאות היו בעיות. היו סכסוכים שאהיזקו את הכלכלה. ארגונים כמו קרן המטבע הבינלאומית עזרו להפחית אינפלציה. הופיע מטבע חדש בשם לארי.
המדינה מכרה חלק מהחברות שלה. זה נקרא הפרטה (מכירת חברות של המדינה לבעלי עסק פרטיים). מהלכים אלה עזרו לצמיחה, אבל גם הובילו לאבטלה.
גאורגיה מייבאת רוב הדלק שלה. יש לה הרבה אנרגיית מים.
מאז שנות ה־2000 התיירות גדלה. נבנו בתי מלון וקניונים. בשנת 2012 הגיעו כ־3.2 מיליון תיירים. הכי נעים לבקר ביוני עד ספטמבר. בסתיו יש פסטיבלים ובציר, ובחורף יש אתרי סקי בהרים.
