ידוע בציבור

ידועים בציבור הם זוגות הגרים יחד אך אינם נשואים זה לזו.

מדינת ישראל משתמשת בהגדרה הזו כדי להעניק לזוגות אלה חלק מהזכויות והחובות של זוג נשוי. מי שמציין כי הוא ידוע בציבור יכול לקבל זכויות דומות לנישואים, למשל זכאות להגרלות או הטבות שמיועדות לזוגות נשואים. לעיתים מי שמוכר כידועים בציבור אינם רשאים להינשא בישראל, לדוגמה בני־זוג מאותו המין או בני דתות שונות, ולעיתים בוחרים בכך מרצונם.

יש אפשרות להצהיר על היותם ידועים בציבור בפני עורך דין, והצהרה זו מקנה להם מעמד מוכר.

בישראל סטטוס הידועים בציבור חשוב במיוחד כי החוק מאפשר נישואים רק דרך מוסדות דת. לכן סטטוס זה נוגע לזוגות בין־דתיים, זוגות ללא דת, בני אותו המין ואחרים. לא כל הזכויות שוות לנשואים; חלק מהזכויות נקבעו בחקיקה ובפסקי דין. חוק הנכים מ-1949 הכיר בידועה בציבור בשוויון מסוים עם אשה נשואה, ופסקי דין מאוחרים אישרו שהמחלוקות בין ידועים בציבור נידונות בבתי הדין לענייני משפחה.

הכוח של ההגדרה במקרים פרקטיים משתנה. לדוגמה, פקודת מס הכנסה מגדירה "בן זוג" באופן שמותיר ידועים בציבור מחוץ להגדרה הזאת, ולכן לא תמיד מקבלים את כל הזכויות.

חובת ההוכחה קשה יותר לידועים בציבור. נישואים נוכחים באמצעות תעודת נישואים, אבל כדי להוכיח שידועים הם באמת בני זוג צריך לעתים עדים שמכירים את חיי היום־יום שלהם. תנאי בסיסי להכרה הוא מגורים יחד וניהול משק בית משותף.

הלכת השיתוף, שהיא הכלל המחלק רכוש בין בני זוג, חלה גם על ידועים בציבור. עם זאת, לגבי רכוש שנרכש על ידי אחד מפניהם נדרש להראות כוונת שיתוף מפורשת. בתי המשפט הבחינו בין אנשים שנמנעו להינשא מסיבות חיצוניות (ולכן נדרש פחות כדי להוכיח שיתוף) ובין מי שבחר שלא להינשא מרצון.

אפשר גם להסדיר את הזכויות בדרך של "נישואי החוזה", הסכם זוגיות רשמי שניתן לאשרו בבית המשפט לענייני משפחה ולהעניק לו תוקף משפטי.

הכרה בידועה בציבור עוררה התנגדות פוליטית, בעיקר ממפלגות דתיות שטענו שהיא עלולה לפגוע במעמדן של נשים נשואות. במקביל, סטטוס זה שימש במקרים שונים כדי לגבש זכויות פנסיוניות או להימנע מאבדן קצבאות.

בחלק מהקהילות, כמו אצל הבדואים, נעשה שימוש בסטטוס זה באופן שמייצר קשיים בהוכחת נישואים או פוליגמיה. סוגיות אלה מעוררות דילמות משפטיות וחברתיות.

מאז 2021 כמה עיריות החלו להעניק רישום זוגי מקומי, שנותן זכויות עירוניות לזוגות שלא נרשמו כנשואים. יש מתחם רישום כזה בתשע עיריות במרכז, ובהן תל אביב ורמת גן. בתל אביב נרשמו עד כה כ-1,689 זוגות, מהם 258 זוגות חד־מיניים. בכל שאר הרשויות ביחד נרשמו כ-65 זוגות, מהם 17 חד־מיניים.

נתונים סטטיסטיים: בתחילת 2017 דווח כי כ-5% מהזוגות בישראל גרו יחד ללא נישואים. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-2022 שיעור זה עלה ל-5.4%, שהם כ-104,500 זוגות.

ידועים בציבור הם זוגות שגרים יחד אבל לא התחתנו.

הממשלה לפעמים מתייחסת אליהם כמו אל זוג נשוי. כך הם מקבלים חלק מהזכויות של נשואים.

זו דרך שעוזרת לזוגות שאינם יכולים להינשא בישראל. למשל זוגות מאותו המין או בני דתות שונות.

אפשר להצהיר על זה אצל עורך דין. ההצהרה עוזרת לקבל זכויות.

כדי להוכיח ידועים בציבור צריך להראות שמגורים יחד ושיש משק בית משותף. לעתים יש צורך בעדים שמכירים את חייהם.

בתי משפט לפעמים דנים בסכסוכים שלהם כמו בתיקים משפחתיים. אבל הם לא תמיד מקבלים את כל הזכויות של נשואים.

חלק מהרכוש יכול להיחשב שייך לשני בני הזוג. במקרה של רכוש שנרכש על ידי אחד, צריך להוכיח שהייתה כוונה לחלוק אותו.

מנועים מאז 2021 כמה ערים רשאיות לתת תעודת זוגיות מקומית. זה נותן הטבות עירוניות. בתל אביב נרשמו כ-1,689 זוגות, כולל 258 זוגות חד־מיניים. עוד ערים מאפשרות רישום, בסך הכל תשע עיריות.