יהדות אסטוניה

יהדות אסטוניה היא אחת משלוש הקהילות היהודיות של מדינות חוף הים הבלטי, באיזור אסטוניה של היום.

עדות ראשונה לנוכחות יהודית בעיירות האסטוניות נמצאה בתעודה משנת 1333. התיישבות קבע החלה רק במאה ה-19. ב-1830 הוקם בטאלין בית ספר צבאי לחיילים יהודים (קנטוניסטים). הקנטוניסטים הקימו בית כנסת, חברה קדישא ובית עלמין ופעלו לשמור על דתם בזמן השירות הארוך בצבא.

ב-1865 הותרה הגירה מסוימת של משפחות והוגדל היקף השהייה. היהודים התפשטו מטאלין לערים נוספות, וב-1901 נחנכה אבן פינה לבית הכנסת הגדול. עם הכרזת העצמאות של אסטוניה ב-1918 פרחה פעילות תרבותית יהודית. ב-1925 נחקק חוק האוטונומיה התרבותית למיעוטים, אירוע נדיר באירופה entonces.

בין שתי המלחמות היו באסטוניה כ-4,500 יהודים, ברובם בערים טאלין וטרטו וביישובים נוספים.

ב-1940, 1941, תחת הכיבוש הסובייטי, נאסרה פעילותם של רוב הארגונים היהודיים. ב-14 ביוני 1941 גורשו כ-10,000 אזרחים אסטונים לסיביר, בהם כ-500 יהודים.

עם פלישת הנאצים ב-1941 נמלטו רוב היהודים לאזורים פנימיים של ברית המועצות. באסטוניה נשארו כ-1,000 יהודים; רובם נרצחו ומיעוטם הועסק בעבודות כפייה. בשנת 1942 הוכרזה אסטוניה כ"חופשייה מיהודים" (Judenfrei), למרות שמספר מועט של יהודים נשארו בשטח.

ב-1942 הובאו לאסטוניה יהודים מאזורים אחרים לעבודת תחמושת. בספטמבר אותה שנה נרצחו באזור קאלבי-ליווה כ-6,000 יהודים. מחקר המוזיאון היהודי באסטוניה מציין כי בערך 22% מיהודי אסטוניה נספו בשואה; יתר הקהילה ברחה, גויסה לצבא או הוגרה על ידי הסובייטים.

בין 1944 ל-1950 חזרו כ-1,500 יהודים לאסטוניה. במפקד 1959 התגוררו שם 5,436 יהודים, ואחר כך נרשמה ירידה איטית. לאחר פירוק ברית המועצות עזבו חלק מהיהודים למדינות אחרות, אך שיעור העזיבה היה נמוך יחסית. בשנת 2000 התגוררו באסטוניה 2,145 יהודים; נכון ל-2022 התגוררו שם 1,852 יהודים, כ-74% בטאלין.

לפני מלחמת העולם השנייה היו בתי כנסת בערים רבות, כשהמרכזיים היו בטאלין ובטרטו. במהלך המלחמה כל בתי הכנסת נחרבו. בית הכנסת הגדול בטאלין הופצץ ונשרף.

בתקופה הסובייטית התפללו בקומות ובחדרים שונים, וב-21 בדצמבר 2000 נפתח אולם תפילה בבית הקהילה. בניית בית הכנסת החדש בטאלין הושלמה ב-15 במאי 2007, בעלות כ-2 מיליון דולר. הנחת אבן הפינה ב-2005 נערכה בנוכחות הנשיא משה קצב. חנוכת בית הכנסת התקיימה ב-6 ביוני 2007, בהשתתפות אישים אסטונים וישראלים, והוא נחשב לבית הכנסת הפעיל הראשון במדינה מאז השואה.

יהדות אסטוניה היא קהילה יהודית באסטוניה של היום.

יש עדויות ליהודים באזור כבר ב-1333. התיישבות קבועה החלה במאה ה-19. ב-1830 הוקם בטאלין בית ספר צבאי לחיילים יהודים. ב-1901 הונחה אבן פינה לבית הכנסת הגדול.

אחרי מלחמת העולם הראשונה פרחה החיים היהודיים. בין שתי המלחמות חיו שם כ-4,500 יהודים, בעיקר בטאלין וטרטו.

בשנים 1940, 1941 השלטון הסובייטי הגביל מאוד את היהודים. ב-1941 גורשו תושבים רבים לסיביר, בהם גם יהודים.

כשכיבשו הנאצים באסטוניה, רבים מהיהודים ברחו. כ-1,000 נשארו, ורבים מהם נרצחו או הוכרחו לעבוד. ב-1942 הובאו אנשים לעבודת תחמושת ונרצחו קבוצות גדולות באזור קאלבי-ליווה.

לאחר המלחמה חזרו כ-1,500 אנשים בשנים 1944, 1950. במפקד 1959 חיו באסטוניה כ-5,436 יהודים. אחרי פירוק ברית המועצות חלק מהיהודים עזבו. בשנת 2000 חיו שם 2,145 יהודים. ב-2022 חיו 1,852 יהודים, רובם בטאלין.

לפני המלחמה היו בתי כנסת בערים רבות. בזמן המלחמה הם נחרבו. בתקופה שלאחר מכן התפללו במקומות שונים.

בשנת 2000 נפתח אולם תפילה בבית הקהילה. בית הכנסת החדש בטאלין הושלם ב-15 במאי 2007. טקסי הנחת אבן הפינה והחנוכה כללו גם אישים מישראל ואסטוניה.