יהדות אפגניסטן הייתה אחת הקהילות היהודיות העתיקות באזור מרכז אסיה. בתקופת ימי הביניים יהודים באפגניסטן היו חלק משמעותי מסחר דרך המשי, והיו קהילות גדולות בערים כמו באלך, קאבול, מרב, הראת, גזאני וגור. הפלישות המונגוליות במאה ה-13 וזוועותיהן הרסו רבות מהקהילות, אך במקום נוצרו מאוחר יותר יישובים חדשים בעקבות הגירה מפרס ובוכרה.
אין הסכמה מתי התחילה ההתיישבות היהודית. יש הסברות מקדמות מאד (מאה ה-8 לפני הספירה), ויש השערות מאוחרות יותר (מאה ה-8 לספירה). הממצאים הארכאולוגיים מוגבלים אך כוללים מצבות משנות 1115, 1215, מסמכים מהגניזה מהמאה ה-10, 11 וכתובות בפרסית יהודית (פרסית הכתובה באלפבית עברי). הכתובות של סוחרים מעידות על דרך מסחר ותפילות לנסיעה בטוחה. יש אזור מדברי שנקרא "דאשטי יהאוד" (המדבר היהודי), שהיה נתיב לסוחרים יהודים.
מסורות מקומיות טוענות ששבטים אפגניים מסוימים טוענים מקור משבטי ישראל. שמות שבטים דומים לשמות שבטי ישראל הובילו לטענות אלה. חלק מהמנהגים שלהם דמו למסורות יהודיות, אך טענות אלה הן חלק ממסורת שבטית.
במרכזים העירוניים היו קהילות פעילות בבאלך, קאבול, מרב, הראת, גזאני וגור. באלך היתה קהילה גדולה שסבלה מהרס בידי המונגולים ואחר כך בטימור לנג. בתקופות מאוחרות התחדשה באלך קהילה בוכרית שניהלה מסחר וייצור כותנה, אך בשנות ה-30 של המאה ה-20 גורשו היהודים ונשרף בית הכנסת.
קאבול הייתה תחנת מסחר חשובה. במקורות ימי הביניים מצוין רובע יהודי גדול. גם כאן המונגולים פגעו, ובמאות ה-17, 19 מספר היהודים ירד. בגלי הגירה במאה ה-20 הגיעו לעיר יהודים מאוזבקיסטן ובוכרה, והם זכו לעמדות במסחר, אך עלו גם מתחים ואנטישמיות בשנות ה-30 בעקבות השפעות פרו-נאציות. בעשורים שלאחר מכן רבים עלו לישראל; בשנות ה-50 כמעט כל יהודי העיר עזבו.
מרב מוזכרת כבר בתלמוד, אבל נהרסה בידי המונגולים. בגור התגלו מצבות מהמאה ה-8 עד המאה ה-13 המעידות על קהילה משגשגת. בגזאני היו יהודים שפעלו במכרות ובמסחר, וחלק מהמלומדים זיהו אותה עם הערים המוזכרות במקורות עתיקים, אך דיווחים על מאות אלפי יהודים אינם מהימנים.
הראט הייתה הקהילה הגדולה באפגניסטן במשך תקופות רבות. אליה היגרו ב-1840 מאות אנוסי משהד (יהודים שנאלצו להמיר דתם וחזרו ליהדות) וחיזקו את הקהילה. במאה ה-20 רבים מתושביה עלו לארץ ישראל; אחרי קום המדינה עלו כאלפיים יהודים מהראט.
מאות ה-16, 20 אופיינו במתח בין אפגניסטן הסונית לפרס השיעית. אפגניסטן שימשה מקלט ליהודי פרס, אך היו גם גלים של רדיפות: גירוש וחרמות על רכוש ב-1856 ו-1885, וסנקציות רבות במאה ה-20 תחת השפעות פרו-גרמניות בשנות ה-30. משנות ה-30 הוגבלו חופש התנועה והתעסוקה של היהודים. בסוף שנות ה-40 היו כ-4,000 יהודים בשלוש ערים עיקריות; בין 1951 ל-1967 עלו מרביתם לישראל, כ-4,000 במספרם. עד 1990 נותרו כ-15 משפחות בלבד, וב-2005 נותרו שני יהודים בקאבול. האחרון עזב באSeptember 2021.
יש בתי כנסת וארגוני קהילה של יוצאי אפגניסטן בישראל, כגון בית הכנסת "ישועה ורחמים" בירושלים וכוללים אחרים. בין הרבנים הבולטים של העדה: הרב צבי מתתיה סימן טוב והרב ינון יונה.
יהודים חיו באפגניסטן אלפי שנים. הם סחרו בדרך המשי, נתיב מסחר בין ארצות. הרבה קהילות היו בערים כמו באלך, קאבול והראט.
לא ברור מתי בדיוק הגיעו היהודים. יש כתובות ומצבות מהמאות ה-11, 13. יש גם מסמכים ישנים בפרסית יהודית. שמות וכתובות מראים שסוחרים יהודים טיילו במדבר שנקרא "דאשטי יהאוד" (המדבר היהודי).
המונגולים, שבאו במאה ה-13, החריבו ערים רבות והקהילות יהודיות רבות נפגעו. בערים שהישרו קמו שוב קהילות, לפעמים מבני בוכרה ופרס.
- באלך: מרכז גדול, נהרס על ידי המונגולים, חזרו יהודים מאוחר יותר.
- קאבול: תחנת מסחר עם רובע יהודי גדול. בשנות ה-30 היו בעיות ורבים עלו לישראל.
- הראט: אחת הקהילות הגדולות. משפחות רבות עלו לישראל במאה ה-20.
- גור: נמצא בית קברות יהודי עם מצבות עתיקות.
במאה ה-19, 20 היו תקופות של רדיפות וגירושים. רבים מהיהודים עלו לארץ ישראל. עד סוף המאה ה-20 נותרו רק משפחות מועטות, ובשנות ה-2000 נותרו רק כמה אנשים. היום יש בתי כנסת ומוסדות של יוצאי אפגניסטן בישראל.
תגובות גולשים