יהדות דנמרק היא קהילה קטנה והראשונה בסקנדינביה. ההיסטוריה המוכרת שלה מתחילה במאה ה-17. במהלך השואה ניצלו רובן המכריע של יהודי דנמרק הודות לפעולה משותפת של המחתרת, המשטרה, הממלכה והאוכלוסייה, שהבריחו כ-7,200 איש לשוודיה.
יש יצירות דנית מימי הביניים שמציגות דמויות יהודיות, אך אין הוכחה ברורה לקיומה של קהילה אז. במאה ה-16, עם התפשטות הרפורמציה, נאסר כניסת יהודים לדנמרק.
ההתיישבות היהודית הראשונה בשטח דנמרק החלה ב-1622, בהזמנת המלך כריסטיאן הרביעי, שהביא עימם יהודים ספרדים מסחריים. ב-1628 זכו היהודים לשם-חוק וגובשו אוכלוסיות אשכנזיות מאזור המבורג. במאה ה-17, 18 השתלבו יהודים במסחר ובחצר המלוכה.
במאה ה-18 וה-19 התרבו זכויותיהם במתכונת הדרגתית. ב-1782 חיו בדנמרק כ-1,830 יהודים. עד תחילת המאה ה-19 נוצרו הזדמנויות חינוכיות ותפקידי ממשל נפתחו בפני יהודים.
תנועת ההשכלה השפיעה רבות על הקהילה. יהודים דנים למדו והורו, נפתחו בתי ספר מודרניים, ורפורמות אפשרו להשתלב בגילדות ובאוניברסיטאות. ב-1814 קיבלו כמעט שוויון זכויות מלא, וב-1849 הושלמה ההכרה באזרחות דנית מלאה.
בתקופה זו גדלו גם מפגשים פנימיים בין מסורת לרפורמה, למשל סביב טקסי קונפירמציה (טקסי בגרות דתית) ושינויים בפולחן. עד אמצע המאה ה-19 אוכלוסיית הקהילה גדלה לכ-4,200.
בקראת המאה ה-20 הגיעו פליטים ממזרח אירופה. הציונות הגיעה לדנמרק בתחילת המאה ה-20 והקימה ארגונים מקומיים.
ב-9 באפריל 1940 כבשו הנאצים את דנמרק. בתחילה נשמרו מוסדות המדינה, אך ב-1943 הוכרז משטר צבאי. לאחר שתוכניות ההשמדה נחשפו, הועברה ההודעה לקהילה ולמחתרת.
בתוך כשלושה שבועות ארגנו הדנים מבצע חילוץ: כ-7,200 יהודים וכ-700 קרובי משפחה נשלחו בסירות לשוודיה הנייטרלית. כ-492 נתפסו ונשלחו למחנה טרזיינשטט. ממשלת דנמרק דאגה לשלוח להם חבילות מזון ותרופות. בסיכום, נספו בערך 150 יהודים דנים.
פעולות ההצלה לוו בהשתתפות רחבה של הציבור והמשטר, ולכן תואר העם הדני כולו על ידי יד ושם כחסידי אומות העולם.
רבים מהבודדים שחזרו משוודיה נשארו בדנמרק. מאז שנות ה-60 האוכלוסייה נעה סביב 6,000, 7,000 איש, רובם בקופנהגן. קיימות גם קהילות קטנות באודנסה ואורהוס.
פועלות תנועות כמו ויצו, חב"ד ובני ברית. בקופנהגן יש בתי כנסת, מוזיאון יהודי (נפתח ב-2004) ובית ספר יהודי. שיעור הילודה נמוך.
ב-13 בפברואר 2014 הוחלט על איסור שחיטה דתית. שחיטה דתית היא שיטת שחיטת בעלי חיים לפי ההלכה, בלי הרדמה לפני הפעולה. החוק דרש שהחיה תודלקה לפני השחיטה, דבר שסותר את ההלכה. רוב הבשר הכשר בדנמרק מיובא מארצות אחרות מאז כאלף שנים סביב 2000. האיסור השפיע גם על מוסלמים הצורכים בשר חלאל (חוקי), והיו דיונים משותפים בין הקהילות למשרד החקלאות.
נושא ברית המילה (נימול, חיתוך עור העטרה של התינוק) נמצא בדיון ציבורי. משרד הבריאות בדק את ההיבטים הרפואיים ב-2013 ולא מצא יתרון בריאותי ברור, אך גם לא סיכון חריג, ולכן לא המליץ לאסור. סקרים הראו תמיכה רחבה בציבור בהגבלות, והנושא עלה שוב לדיון ב-2020, 2021.
הרב הראשי בדנמרק מונמך גם על ידי המדינה. מאז אוגוסט 2014 מכהן יאיר מלכיאור כרב ראשי.
אגף הביטחון של הקהילה מדווח על אירועי אנטישמיות הכוללים הטרדה, איומים, וונדליזם ואלימות מילולית. בשנים האחרונות נרשמה עלייה במספר המקרים. ב-15 בפברואר 2015 הוצא לפועל פיגוע בחוץ לבית כנסת בקופנהגן, שבו נהרג מאבטח יהודי.
יהודים חיו בדנמרק כבר כמה מאות שנים. ההיסטוריה המודרנית מתחילה במאה ה-17.
לפעמים ציירו דמויות שנראו יהודיות באמנות ישנה. אין הוכחה שחיו שם קהילות גדולות אז.
ב-1622 המלך הזמין יהודים להתיישב. ב-1628 המעמד שלהם הוכר בחוק. במשך השנים גדלה הקהילה.
במאה ה-18, 19 היה שיפור בזכויות. נפתחו בתי ספר יהודיים. יהודים לקחו חלק בתרבות ובממשל.
ב-1940 פלשו לגרמניה הנאצית לדנמרק. ב-1943 דנמרק הוציאה במהירות את רוב היהודים לשוודיה. הם ברחו בסירות דיג. כמעט 90% מהקהילה ניצלו.
חלק קטן נתפס ונשלח למחנה שבצ'כוסלובקיה. בסופו של דבר כ-150 יהודים דנים נהרגו במלחמה.
לאחר המלחמה חזרו רבים. היום יש בערך 7,000 יהודים בדנמרק. רובם גרים בקופנהגן. יש בית כנסת, מוזיאון ובית ספר יהודי.
ב-2014 אסרו בדנמרק שחיטה דתית. שחיטה דתית היא דרך לשחוט בעלי חיים לפי דיני דת ללא הרדמה. רוב הבשר הכשר במדינה מיובא.
ברית מילה היא נימול תינוקות. בדנמרק דנו בשאלה אם לאסור אותה. מחקר לא הראה שיש לה יתרון בריאותי ברור.
הרב הראשי הוא נציג הקהילה הרשמי. מאז 2014 הרב הראשי הוא יאיר מלכיאור.
יש דיווחים על מקרים אנטישמיים כמו ונדליזם ואיומים. ב-2015 קרה פיגוע ליד בית כנסת, ובו נהרג מאבטח.
תגובות גולשים