יהדות צרפת

יהדות צרפת היא היום הקהילה היהודית השלישית בגודלה בעולם, אחרי ישראל וארצות הברית. רוב יהודי צרפת במאה ה-21 הם ממוצא ספרדי, בעיקר יוצאי צפון אפריקה (המגרב). נכון ל-2022 חיו בצרפת כ-442,000 יהודים, כ-0.67% מאוכלוסיית המדינה.


ראשית ישיבת יהודים בגאליה (צרפת של היום) לא ברורה במלואה. יש עדויות לייחוס של פרטים מהמאה הראשונה לספירה, כמו גלותם של כמה מאנשי בית הורדוס. אחרי חורבן בית המקדש ב-70 לספירה רבים יצאו לארצות שונות, והיהודים הגיעו גם לחופי הים התיכון והשתקעו באזורי דרום צרפת. עדויות ברורות להתיישבות יהודית קיימות מהמאה ה-4.



במאה ה-8, 10 מעמדם של היהודים השתפר תחת שלטון המלכים הקרולינגים. קיבלו כתבי זכויות מיוחדים וסוחרים יהודים פעלו באזורי מסחר חשובים. במאה ה-11, 12 קמו בצרפת ישיבות ומרכזי לימוד, ומלומדים כמו רש"י (בן צרפת) חיזקו את מעמד היהדות בתפוצות.


בתקופת מסעי הצלב גדלה האנטישמיות (שנאה ליהודים) והחיים של יהודים הצטמצמו: מגבלות על עסקיהם, חובת הטלאי ועלילות דם. בשנים שונות הוטלו גירושים על יהודים, והקהילות סבלו מפוגרומים וגירושים המוניים. במאה ה-13 וה-14 מלכים שונים הוציאו צווי גירוש או הגבלות, וליהודים הושמו חוקים שהגבילו את זכויותיהם.


פרובאנס בדרום הייתה מדינה נפרדת מבחינה פוליטית ותרבותית. יהודי פרובאנס פיתחו שפה ומנהגים משלהם והיו ידועים בחכמיהם ובכתביהם. לאחר גירושים בצפון, חלק מיהודי פרובאנס נשארו, אך גם שם היו פרעות ותהליכי הגירה. עד סוף המאה ה-15 רבים גורשו או הועמדו בפני בחירה בין גירוש להתנצרות.


בחלק מתקופת הרנסאנס מצבם של יהודי צרפת השתפר. חילון מסוים ופריחה תרבותית נתנו ליהודים הזדמנויות חדשות להשתלב בתחומים שונים.


המהפכה שינתה את מעמדם של היהודים לחלוטין. ב-1791 העניקה האספה הלאומית שוויון זכויות מלא ליהודים (אמנציפציה). מאז התייחס השלטון לצאצאי משה כאל אזרחים צרפתים מלאים. זה אפשר ליהודים להתקדם בחינוך, בצבא ובמשרות ציבוריות.


בתקופה הנפוליאונית נוסדו במסגרת חדשה של מוסדות קהילתיים, כולל קונסיסטוריות. מצד אחד נפתחו שערים לבני הקהילה; מצד שני צמחה גם אנטישמיות מודרנית ברקע הלאומנות. פרשת דרייפוס בסוף המאה ה-19 חשפה עמוקים של טבע האנטישמיות בצרפת, והראתה שהשתלבות חוקתית אינה מבטיחה קבלת כלפי היהודים.


המאות ה-20 החלו בתיקון עוול בפרשת דרייפוס ובהגירת יהודים ממזרח אירופה ומהאזור הים-התיכוני. לפני מלחמת העולם השנייה חיו בצרפת כ-300,000 יהודים. אחרי כיבוש צרפת על ידי הנאצים ב-1940, החלו מעצרים ורדיפות בשיתוף המשטרה המקומית. מחנה הריכוז דראנסי שימש כתחנת מעבר אל מחנות ההשמדה במזרח. כ-76,000 מיהודי צרפת נשלחו להשמדה; ניצלו כ-2,500 בלבד. בין השואלים היו גם אזרחים צרפתים.


אחרי המלחמה היגרו לצרפת פליטים ועקורים רבים. בשנות ה-50 וה-60 הגיעו גלי מהגרים יהודים ממדינות צפון אפריקה, בעיקר מאלג'יריה, מרוקו ותוניסיה. ההגירות האלה גרמו לשינוי אתני: יהודים ממוצא ספרדי-מגרבי הפכו לרוב בקהילה. הוקמו ארגונים קהילתיים, מוסדות חינוך ותרבות שסייעו בהטמעת המהגרים.


יהדות צרפת נשארה גדולה ומשמעותית. בשנות ה-60 ואחריהן נפוצה הקהילה על ידי מגרביים, וארוסיה תרבותית ושפתית עם ישראל. הקהילה מתמודדת עם שתי בעיות עיקריות: התבוללות (עלייה בנישואי התערובת) ותופעת אנטישמיות שמהווה איום ממשי. תקריות אלימות ואיומים בשנים האחרונות הובילו לגלי הגירה מחלקים מהקהילה, כולל עלייה משמעותית לישראל. לפי מחקרים, חלק גדול מהקהילה שומר זיקה לישראל ולמסורת; חלק אחר מתקרב לחיי חברה מקומית פחות דתיים.


יהודים או אנשים ממוצא יהודי כיהנו במספר תפקידים בכירים בצרפת, בהם ראשי ממשלה כמו לאון בלום ופייר מנדס פראנס. ניקולא סרקוזי, בעל מוצא יהודי חלקי, כיהן כנשיא בשנים 2007, 2012.


הקהילה פעילה בחינוך, בתרבות ובפוליטיקה, אך חשה לפעמים לחצים מצד הימין הקיצוני ומצד קהילות אחרות, בעיקר בהקשר למצב במזרח התיכון. יש דיאלוג מתמיד על שימור זהות, חינוך והגנה מפני אנטישמיות.


נתונים רשמיים מראים תנודות במספר היהודים בצרפת לאורך המאה ה-20 וה-21, כולל עליות בעקבות הגירות מהעולם הערבי אחרי שנות ה-50. הנתון העדכני שהוזכר לעיל הוא כ-442,000 בשנת 2022.

יהודי צרפת הם מהקהילות הגדולות בעולם. רובם היום יוצאי צפון אפריקה. בשנת 2022 חיו שם כ-442,000 יהודים.


יהודים התיישבו בצרפת כבר לפני מאות שנים. היו תקופות טובות ותקופות קשות. לפעמים קיבלו זכויות ואפשרויות, ולפעמים הוחרמו או גורשו.


ב-1791 צרפת נתנה ליהודים זכויות שוות. זה קרא אמנציפציה, מתן חופש ושוויון לאזרחים יהודים.


במלחמת העולם השנייה רבים מהיהודים בצרפת סבלו ונלקחו על ידי הנאצים. הרבה מהם לא חזרו. אחרי המלחמה הגיעו לצרפת יהודים רבים ממדינות צפון אפריקה.


הקהילה היום היא בעיקר ספרדית (מגרביאית) אחרי עליות בשנות ה-50, 60. יש בתי כנסת, בתי ספר ומוסדות תרבות. יש גם בעיות כמו אנטישמיות, שנאה ליהודים, שגורמת לחלק מהאנשים לעזוב את צרפת. רבים מחזיקים קשר חזק לישראל.