יהדות קוצ'ין

יהדות קוצ'ין היא אוסף קהילות יהודיות במדינת קרלה שבדרום-מערב הודו. הקהילה עתיקה מאוד. בשיאה היו כמה אלפי נפש. רובם עלו לישראל בין 1950 ל-1962. עד שנת 2000 התגוררו בישראל כ-8,000 מבני הקהילה וצאצאיה. בקרלה נותרו כיום רק כמה עשרות יהודים, כ-20 בעיר קוצ'ין (קוצ'י).


הגעתם של יהודים לאזור התרחשה בכמה גלים. חלק מהמסורות מצביעות על יישוב מוקדם בקראנגנור (Cranganore), עיר נמל צפונית לקוצ'ין. שם הייתה להם אוטונומיה מקומית, לפי המסורת.

יהודי קראנגנור עזבו בהדרגה בעקבות שינויים גאוגרפיים ואירועים אלימים: שיטפון גדול ב-1341 שיצר את נמל קוצ'ין, מאבקים מקומיים, כיבוש פורטוגזי ב-1504 והתקפות באזור במאות ה-16. לפי הכרוניקות, ההגירה הסופית מקראנגנור התרחשה סביב 1565.


יש עדויות שונות לעתיקות הקהילה: אזכורים ממטיילים מהמאה ה-9 וה-12, לוחות נחושת (לוחות מתכת) המתארים זכויות שניתנו ליהודים על ידי מלך מלבר, ואוזכרים במסמכים ובכתבים מקומיים ורחוקים. במחצית הראשונה של האלף ה־2 הגיעו גם יהודים מיסוד ספרדי-פורטוגלי ומהמדינות הקרובות, שנקראו "פארדסים" (זרים).


באזור היו שמונה קהילות: רובן של מלברים (יהודים מקומיים) ואחת של פארדסים (הזרים). למרות הבחנה פנימית, הקבוצות נחשבו כחלק מהעם היהודי המקומי ושמרו מנהגים דתיים דומים.

בתי הכנסת היו המרכזים של החיים הקהילתיים. היו בקוצ'ין שמונה בתי כנסת, וכל בית כנסת שימש גם כמרכז טקסים, לימוד ויישוב סכסוכים. נוסח התפילה נגזר בעיקר מנוסח ליוורנו (נוסח תפילה ספרדי), אך נשתלבו בו פיוטים ונעימות ייחודיות. בעדה לא היו כהנים ולויים מקומיים, והם שכרו כהנים מתימן.

הלימוד התבסס על מורים מקומיים. גדולי החכמים כללו את רבי נחמיה בן אברהם ("נמיה מוטא"), שלפי המסורת הגיע מתימן ונפטר ב-1620. הקהילה שמרה על קשרים עם מרכזים יהודיים אחרים במזרח התיכון וירושלים.


כבר ב-1918 התקבלה בקהילה שאיפה לעלות לארץ, והמאמצים גובו על ידי פעילים ציוניים. עם הקמת מדינת ישראל מנתה הקהילה כ־2,000 נפש. בין 1950 ל-1965 עלו רוב חברי הקהילה לישראל; תהליך העלייה נעצר זמנית ב-1953 בעקבות בדיקות בריאות, אך חודש בהמשך. רבים התיישבו במושבים וביישובים כמו נבטים, מסילת ציון וגבעת כ"ח.


בישראל פועל "מרכז מורשת יהדות קוצ'ין" במושב נבטים. בקוצ'ין וביישובים הסמוכים נשארו אתרים וגינויים לשם הקהילה: רחובות בשם Jew Town ו־Jew Street, ובתי כנסת שהוסבו למוזיאונים. בית הכנסת הפארדסי במטאנצ'רי מוכר בעולם בזכות מרצפות מצוירות שמקורן בסין. חלק מבתי הכנסת משמשים כמוזיאונים; אחרים עומדים נטושים או בסכנת קריסה.

יהדות קוצ'ין היא קהילה יהודית קדומה בדרום הודו. היא חיה באזור בשם קרלה. פעם היו שם כמה אלפי יהודים.

רוב היהודים עזבו והעלו לישראל בשנות ה־1950. היום נשארו בקרלה מעט יהודים, וכ־20 בעיר קוצ'ין.


יהודים הגיעו לאזור בכמה פעמים. ראשיתם בקראנגנור, עיר נמל ישנה. שם היה ליהודים מקום מיוחד.

מאירועים טבעיים ומלחמות נמלטו חלק מהיהודים והלכו לקוצ'ין. ב־1500 הגיעו גם יהודים מכל העולם הקרוב. את אלה קראו "פארדסים". המילה פירושה "זרים".


היכל התפילה של הקהילה נקרא בית כנסת. היו בקוצ'ין כמה בתי כנסת. שם התפללו ולמדו. אחד הבתים נשמר כמוזיאון ב־Jew Town במטאנצ'רי. שם גם רואים מרצפות צבעוניות ועתיקות.


הקהילה שמרה מנהגים מיוחדים וניגונים לשירה. רב גדול נקרא רבי נחמיה. הוא הגיע מתימן ונפטר ב־1620. הקהילה קיבלה מכתבים מיהודים מארץ רחוקה בעד שאלות דת.


במאה ה־20 רבים עלו לישראל ולקחו את המסורת עמם. בישראל יש מרכז שמנציח את המורשת בקבוצת מושבים. ברחובות וקירות בקוצ'ין עדיין אפשר למצוא שמות יהודיים ואתרים שמזכירים את הקהילה.