יהודה אבן שמואל

יהודה אבן שמואל (קופמן) נולד ב-20 במאי 1887 ונפטר ב-23 בפברואר 1976. הוא קיבל את פרס ישראל לשנת 1973 בתחום מדעי היהדות, וזכה גם בפרס הרב קוק למחקר תורני.

אבן שמואל נולד בבאלטה שבאוקראינה. בגיל צעיר למד בישיבות, מוסדות ללימוד תורני, ובישיבה המודרנית של הרב חיים טשרנוביץ באודסה. לאחר מכן עבר ללימודים חילוניים: הוא השלים מבחני גימנסיה ברוסיה, למד בלונדון, ולמד באוניברסיטאות בפריז ובסורבון בלשנות, היסטוריה ופילוסופיה. הושפע מרעיונות סוציאליסטיים וממכתבי ז'אן ז'ורס.

ב-1913 עבר למונטריאול ולמד באוניברסיטת מקגיל. שם יצר קשר עם ראובן בריינין ופרסם מאמרים בעיתונו, לעיתים בשמות עט. ב-1916 התחיל ללמוד ב-Dropsie College בארצות הברית. בשנות ה-20 היה ראש בית המדרש למורים בניו יורק ונואם פופולרי בארצות הברית ובקנדה. ב-1927 פרסם מהדורה של "ספר הניצחון".

בסוף 1926 עלה לארץ ישראל בהזמנת חיים נחמן ביאליק לערוך מילון. בשנות ה-30 כתב הספדים בעיתון דבר. משנת 1936 ניהל את מחלקת התרבות של הוועד הלאומי. ב-1942 הצטרף לוועד הלשון העברית. ב-1943 יצא לשליחות בדרום אפריקה מטעם הקרן הקיימת. בעשור ה-40 שימש כעורך הראשי הראשון של האנציקלופדיה העברית, אנציקלופדיה עברית רחבת היקף.

לאחר הולדת בנו שמואל אימץ את שם המשפחה "אבן שמואל". בעקבות מות בנו, שנפל לאחר שירות בפלמ"ח ב-1947, שינה את שמו רשמית. סיפור אהבתו ומותו של שמואל עם זהרה לביטוב הפך לסמל ולנרטיב מרגש של אותה תקופה. בתו היא המדענית ברוריה קופמן, ובקרבת משפחה כיהן חיים קופמן כסגן שר האוצר.

אבן שמואל עסק בתרגום ובהוצאת טקסטים יהודיים מרכזיים. ב-1935 פרסם את הכרך הראשון של מורה נבוכים, ספר פילוסופי מאת הרמב"ם (רבנו משה בן מימון), בתרגום ובהערות; כרך שני יצא ב-1938. כרך שלישי הופיע ב-1959, ועליו קיבל את פרס הרב קוק. הפירוש שלו למורה נבוכים הגיע עד תחילת חלק ג' בלבד.

תרגם גם את ספר הכוזרי, והקדיש את התרגום לזכר בנו. מהדורתו של הכוזרי (שיצאה ב-1973) כללה מבואות, מפתחות והפניות לספרות ימי הביניים. תרגומו זכה לפופולריות בגלל שפה מודרנית וקולחת, אך ספג גם ביקורת על חופש אומנותי שניתן לעצמו כשהגן על נאמנות מדויקת למקור.

פרסם בנוסף עבודות על פרקי אפוקליפסה יהודית ומחקרים על מקורות ההגות התורנית. בעת מותו עבד על תרגום מודרני נוסף למורה נבוכים.

יהודה אבן שמואל נולד ב-20 במאי 1887 ונפטר ב-23 בפברואר 1976. הוא קיבל את פרס ישראל ב-1973.

הוא גדל בבאלטה שבאוקראינה. למד בישיבה, בית ספר ללימודים יהודיים, ובאודסה גם מחשבה והיסטוריה. לאחר מכן למד בלונדון ובפריז.

ב-1913 עלה לקנדה ולמד באוניברסיטה במונטריאול. שם כתב מאמרים ועבד עם אישיות יהודית בולטת. עבר לארצות הברית ולימד בניו יורק. בסוף 1926 עלה לארץ ישראל בהזמנת המשורר חיים נחמן ביאליק.

שינה את שמו ל"אבן שמואל" אחרי לידת בנו שמואל. בנו נפל ב-1947 כשהיה לוחם. סיפור אהבתו של הבן הפך לסיפור מפורסם. בתו ברוריה הייתה מדענית.

אבן שמואל תרגם והסביר ספרים חשובים. תרגם והוציא את "מורה נבוכים", ספר של הרמב"ם שמדבר על שאלות גדולות. הכרכים יצאו ב-1935, 1938 ו-1959. על הכרך השלישי קיבל פרס.

גם תרגם את "ספר הכוזרי", ספר יהודי עתיק. מהדורתו של הכוזרי יצאה ב-1973. התרגום שלו פופולרי כי הוא כתוב בשפה מודרנית. היו מי שלא אהבו חלק מהשינויים שעשה.

הוא ערך את האנציקלופדיה העברית ועבד על טקסטים יהודיים נוספים.