יהודי החצר (בגרמנית: Hofjuden) היו יהודים שעבדו כעוזרים, סוכנים ומלווים בחצרות שליטים באירופה, בעיקר בגרמניה. חלקם נעשו עשירים ומילאו תפקידים של יועצים פיננסיים, מנהלים לא רשמיים ודיפלומטים קטנים בידיים של נסיכים ומלכים.
לפני תקופת האמנציפציה, מתן זכויות אזרחיות ליהודים, למעמד המשפטי של יהודים לא היה ייצוג רחב. לכן שליטים השתמשו ביהודים כבא-יונים, כלומר כנציגים אישיים. התופעה לא התחילה במאה ה-17 בלבד; כבר בתקופת גלות בבל היו יהודים במשרות דומות.
יהודים היו שימושיים לשלטון בגלל הידע שלהם בשפות, במסחר ובקשרים בין קהילות שונות. עם התגברות הריכוזיות והשלטון האבסולוטי החליטה האליטה המושלת להעסיק פקידים נאמנים מחוץ למערכת הפיאודלית. יהודי החצר סיפקו לשלטונות שירותים כלכליים ולוגיסטיים והיו לעתים בני ברית נגד מתנגדי השליטים.
יהודי החצר טיפלו בעניינים פיננסיים. בתקופות המלחמה הם שימשו כאפסנאים, אחראים על אספקה לצבא. הם דאגו למזון, לביגוד, לבדים, לטבק ולמשקאות לחיל ולחצרות שליטים כגון אוסטריה ופרוסיה.
מעמדם לא היה מוסדר בחוק. הם היו תלויים בחסדי השליט, ולכן שינויים ברצון המלך או בכעסו יכלו להזיק להם ולכל הקהילה היהודית. נפילת מישהו קרוב למלך הביאה לעתים הצקות ושינויים מידיים שחזרו גם על שאר היהודים. דמויות בולטות שהדגימו את הסיכונים האלה הן שמואל אופנהיימר ושמשון ורטהיימר.
רבים מיהודי החצר נשארו נאמנים למסורת היהודית. הם השתמשו בעושרם כדי לתרום לקהילות: לבנות בתי כנסת, להדפיס ספרי תלמוד, לממן ישיבות ולשקם קהילות בערים כמו דרזדן ולייפציג. קשרי נישואין חיזקו את הרשת החברתית ביניהם. בנוסף, החשיפה לתרבות האירופית ועידוד החינוך הביאו אותם לתמוך בתנועת ההשכלה היהודית וברפורמות מול הרבנות המסורתית.
יהודי החצר היו יהודים שעבדו אצל מלכים ונסיכים. הם היו עוזרים וסוחרים לחצר.
לפני שהיהודים קיבלו זכויות, השליטים לקחו אנשים יהודים לעזור להם. זה קרה גם מזמן, עוד בימי גלות בבל. היהודים ידעו לשפות ולעסקים, לכן השליטים רצו אותם בקרבתם.
הם עבדו בענייני כסף והובלה. בתקופות מלחמה הם היו אפסנאים. אפסנאי זה מי שאחראי על האספקה לצבא. הם הביאו מזון, בגדים וטבק לחיילים ולחצר.
אין להם היו חוקים שמגנים עליהם. הם היו תלויים בחסד השליט. אם השליט זעם עליהם, גם שאר היהודים נפגעו לפעמים. כך קרו מקרים קשים בחיי כמה מהם.
חלקם ניסו להתנהג כמו האצולה הנוצרית. רובם נשארו יהודים ועזרו לקהילות. הם בנו בתי כנסת, הדפיסו ספרים ותמכו בישיבות. הם גם עזרו להחיות קהילות בערים כמו דרזדן ולייפציג. החשיפה שלהם לתרבות האירופית עודדה חינוך ורעיונות חדשים בקרב יהודים.
תגובות גולשים