יהודים

יְהוּדִים (העם היהודי) הם קבוצה אתנו-דתית שמקורה לפי המסורת בשבטים הקדומים של ישראל. המסורת מקשרת אותם לדמויות כמו אברהם, יעקב (המכונה גם ישראל), משה ויהושע. מהממצאים הארכאולוגיים והכתובות החיצוניות נודע שלשם "ישראל" הוזכר כבר במאה ה-13 לפני הספירה, וברוב החוקרים מתקבל כי אוכלוסייה עברית התקיימה באזור לכל המאוחר במאה ה-10 לפנה"ס.

לפי המקרא, בני ישראל התגבשו בארץ כנען, עברו גלות Egypt (מצרים) ושבו אל הארץ. לאחר תקופת השופטים נוסדה מלוכה מאוחדת, ובהמשך התפצלה לממלכות ישראל ויהודה. ממלכת ישראל נפלה בידי אשור במאה ה-8 לפנה"ס. יהודה נחרבה בידי הבבלים ב־586 לפנה"ס, ואנשי יהודה הוגלו לבבל, אירוע שנקרא גלות בבל. לאחר תקופת גלות חזרו יהודים ובנו את בית המקדש השני בימי השלטון הפרסי.

המקרא מתאר את שאול, דוד ושלמה כשליטי הממלכה המאוחדת. קיימים ממצאים ארכאולוגיים המאששים את קיומן של ממלכת יהודה וממלכת ישראל כשתי מדינות נפרדות. ימי האימפריות האשורית והרומית השפיעו רבות על גורל הממלכות, כולל גלות אשור וגלות בבל.

במאה ה-4, 1 לפנה"ס חזרה יהדות לחיות תחת שלטון זר ורוחות הלניזם השפיעו על האזור. המרד היהודי נגד רומא בראשית הספירה (כולל חורבן הבית ב-70 וגל מרד בר כוכבא ב-135) גרמו לפיזור גדול של יהודים ולהעברת מרכזי החיים היהודיים לבבל ולגליל.

בבבל צמחו מרכזים תורניים חשובים, וישיבות שניהלו את חיי הלימוד וההלכה היהודית. במהלך העת העתיקה והשלטון הביזנטי והמוסלמי היישוב בארץ הצטמצם אך המשיך להתקיים בקהילות שונות.

בימי הביניים השתרעה הפזורה היהודית על פני אירופה, צפון אפריקה והמזרח. קהילות כמו יהדות ספרד חוו תקופות של שגשוג תרבותי, שנקראו "תור הזהב," לצד תקופות של רדיפות וגלי גירוש. גירוש ספרד ב-1492 ופרעות באירופה שינו את התפוצה. חלק גדול מהמבנה התרבותי־הלימודי של היהדות התפתח בתקופה זו, כולל עבודות תורניות והמסורת הרבנית.

לאחר גירושי ספרד ופורטוגל פסו יהודים לאימפריה העות'מאנית, לאיטליה, לאמסטרדם ולצפון אמריקה. במאות ה-16, 18 צמחו קהילות חדשות, ובצפת ובאחת הקהילות בעות'מאניים נרשמה פריחה רוחנית של הקבלה. במערב אירופה החלה שיבת יהודים למקומות מהם גורשו, ובמזרח אירופה התפתח מרכז יהודי גדול בפולין והאיחוד הפולני-ליטאי.

בתקופה המודרנית חלו שינויים גדולים: האמנציפציה (שחרור זכויות אזרחיות) וההשכלה הפכו חלקים מהחברה היהודית לחלק מהחיים האזרחיים. מהמאה ה-19 החלה עלייה מספרית משמעותית של יהודים בעולם בעקבות שינויים בטכנולוגיה, מסעות, ומהגירות. התנועה הציונית החלה בסוף המאה ה-19 ושאפה להקים בית לאומי ליהודים בארץ ישראל. העליות לארץ (עלייה) החלו להתגבר, וב־1948 הוקמה מדינת ישראל.

המאורע הקשה ביותר בדורות האחרונים הוא השואה במלחמת העולם השנייה, שבה נרצחו כשישה מיליון יהודים. אחרי המלחמה עלו שורדי השואה וקהילות נוספות לישראל, והגירה רבה הביאה לשינוי משמעותי בהתפלגות האוכלוסייה היהודית העולמית.

היום יש כ־15, 16.8 מיליון יהודים בעולם (הערכות משתנות). כ־46% מהם מתגוררים בישראל. ארצות הברית ומדינות נוספות מארחות קהילות יהודיות גדולות.

המילה "יהודים" נגזרת משם המשפחה המקראי יהודה. תחילה כינוי זה התייחס בעיקר לתושבי ממלכת יהודה. בהמשך המונח התרחב לציון אנשים המשתייכים לדת או לעם היהודי.

את הכינויים השונים יש לשים לב אליהם: "בני ישראל" (מייחסים ליעקב), "עם ישראל" (כינוי לאומי/קולקטיבי) ו"עברים" (כינוי מקראי מוקדם).

הגדרה של "מיהו יהודי" מעוררת מחלוקות. יהדות מוגדרת כדת, כלאום, כתרבות וכקבוצה אתנית. לפי ההלכה (הסדר הדתי-משפטי של היהדות), מי שנולד לאם יהודייה או שעבר גיור הוא יהודי. בחוק השבות הישראלי מוגדר גם קריטריון משפטי לקבלת אזרחות.

יש קבוצות אתניות בתוך העם היהודי: Ashkenazi (אשכנזים, יוצאי מרכז ומזרח אירופה), Sephardi (ספרדים, יוצאי חצי האי האיברי ומדינות האימפריה העות'מאנית) ו-Mizrahi (מזרחים, יוצאי ארצות האסלאם). קיימות גם קבוצות קטנות יותר, כמו יהודי אתיופיה, יהודי הודו וקהילות נוספות.

המספרים והפיזור של היהודים השתנו בתאריכים שונים. במאות ה-19, 20 חלה עלייה חדה במספר היהודים בעקבות הילודה והמהגרים. אירועים כמו השואה והשינויים הפוליטיים שינו מאוד את המספרים.

מחקרים גנטיים גילו דמיון תורשתי בין קהילות יהודיות שונות. בדיקות של כרומוזום Y (המועבר מאב לבן) ו־mtDNA (גנום מיטוכונדרי; מועבר מאם לצאצאים) מצביעות על חלק משורשי מקור במזרח התיכון יחד עם השפעות מקומיות שונות במקומות הימצאות הקהילות לאורך הדורות. יש ויכוחים מדעיים על פירוש הממצאים והיקף ההשפעה של תערובת עם אוכלוסיות אחרות.

הזהות היהודית משולבת מאספקטים דתיים, תרבותיים ואתניים. יש חוקרים שמדברים על אלמנטים של לאומיות יהודית עוד בימי בית שני. בהיסטוריה המודרנית צמחו רעיונות לאומיים מודרניים, ועל בסיסם התפתחה הציונות.

היהודים נדדו ופוזרו ברחבי העולם לאורך דורות. האירועים שצמצמו אוכלוסייה כוללים מרידות וכיבושים עתיקים, רדיפות וגירושים בימי הביניים והרצח השיטתי של יהודים בשואה. יחד עם זאת, בארץ ישראל ומקומות אחרים נבנו קהילות חדשות בעקבות עליות והגירה.

היהודים הם עם ודת שקיימים אלפי שנים. לפי הסיפור, אבותיהם הם אברהם, יעקב ויהושע.

לפני הרבה שנים חיו בני־ישראל בארץ ישראל. הם הקימו ממלכות שנקראו ישראל ויהודה. חלק מהם הוגלו והיגרו למדינות אחרות.

יהודים בנו את בית המקדש השני. הרומאים החריבו את ירושלים אחרי מרד. בעקבות זה רבים נדדו למדינות אחרות.

בימי הביניים גרו יהודים במדינות רבות. במקום אחד הם חיו בשקט והשכילו, ובמקומות אחרים סבלו מרדיפות. ב-1492 גורשו יהודים מספרד.

מאז המאה ה-19 החלו יהודים לחזור לארץ ישראל. התנועה הציונית רצתה להקים בית לעם היהודי בארץ.

במלחמת העולם השנייה רבים יהודים נרצחו. זהו אסון גדול שנקרא השואה. לאחר המלחמה הוקמה ב־1948 מדינת ישראל.

"יהודים" מגיע מהמילה "יהודה". קוראים גם "בני ישראל" או "עם ישראל".

על פי ההלכה, מי שנולד לאם יהודייה או שעבר גיור (הצטרפות לדת) נחשב ליהודי. זה מורכב ומדבר על דת ומוצא.

יש קבוצות שונות: אשכנזים (מאירופה), ספרדים ומזרחים (מאזורי המזרח והאיסלאם). יש גם קהילות קטנות כמו יהודי אתיופיה.

מדענים בדקו גנים (מידע בתאים) ומצאו שיש דמיון בין קהילות יהודיות שונות. היום יש כ־15, 16 מיליון יהודים בעולם. הרבה מהם גרים בישראל ובארצות הברית.

היסטוריה של העם היהודי מסבירה איך נוצרו מסורות, שפות וקהילות. היא גם מסבירה למה אנשים יהודים חיים היום במקומות שונים בעולם.