יהושע ברטונוב

יהושע זאב ברטונוב (5.4.1879, 24.8.1971) היה שחקן תיאטרון ופעיל בתיאטרון הבימה. הוא זכה בפרס ישראל לתיאטרון בשנת 1959.

נולד בוילנה למשפחה יהודית. למד בתחילה בחדר ובתלמוד־תורה (בית ספר יהודי), והושפע מאוד מהמגידים, המספרים והזמרים שניגנו ונגעו בלבו. שני מורים בתלמוד־הספר הכירו בכישרונו והעניקו לו הזדמנויות ראשונות על הבמה.

ברטונוב עבד בתחילת חייו בשיעורים פרטיים ובעבודות שונות, ולימד ילדים. אחיו, חיים־שלמה, היה גם הוא שחקן ותמך בצעדיו הראשונים.

הוא שיחק בתיאטרון העירוני של וילנה בין 1902 ל־1911. לאחר מכן ייסד להקת חובבים יהודית ושיחק גם בתיאטרון היהודי במוסקבה. שיחק במחזות קלאסיים ברוסית, כמו "אותלו", "ליר" ו"המלט", וביצע תפקידים מרכזיים במחזות מודרניים.

ב־1913 היה ממייסדי תיאטרון הבימה. הוא גם בימא את המחזה הראשון שהציגה הלהקה, "הנודד הנצחי" מאת אוסיפ דימוב. ב־1926 השתתף בסרט "נגד רצון האבות". בשנת 1928 עלה לארץ ישראל עם התיאטרון.

בשנותיו המאוחרות זכה להערכה רחבה. ב־1950 כתב ראש הממשלה דוד בן־גוריון על משחקו בתפקיד טוביה החולב, ותיאר את ההופעה כרבת־עוצמה וריגוש.

נפטר ב־24.8.1971 והובא לקבורה בבית העלמין הדרום בחולון.

משפחתו המשיכה בפעילות אמנותית: בתו דבורה ברטונוב היתה רקדנית וכוריאוגרפית, בנו שלמה היה שחקן וקריין, ונכדו אייל ונינו שלומי הם גם הם שחקנים.

יהושע זאב ברטונוב (5.4.1879, 24.8.1971) היה שחקן ותיק בתיאטרון. הוא קיבל את פרס ישראל לתיאטרון ב־1959.

נולד בוילנה ולמד בחדר ובתלמוד־תורה. "מגידים" הם אנשים שסיפרו וזמנו שירים. ברטונוב אהב את המנגינות שלהם.

בהתחלה הוא עבד בעבודות שונות ונתן שיעורים פרטיים. אחיו, גם הוא שחקן, עזר לו.

שיחק בתיאטרון של וילנה וייסד להקת חובבים יהודית. שיחק במחזות ידועים כמו "אותלו" ו"המלט".

ב־1913 הקים יחד עם אחרים את תיאטרון הבימה. הוא בימא את המחזה הראשון של התיאטרון.

ב־1926 צולם בסרט. ב־1928 עלה לארץ עם התיאטרון.

ראש הממשלה באותה תקופה שיבח מאוד הופעה חשובה שלו.

נפטר ב־1971 וקברו היה בחולון. בתו דבורה היתה רקדנית. בנו שלמה ושאר הדורות המשיכו לשחק.