יהושע צייטלין

יהושע צייטלין (1742, א' באלול ה'תקפ"ב, 18 באוגוסט 1822) היה איש עסקים יהודי, נדבן ושתדלן.

נולד בשקלוב (אזור מוהילב, היום בבלארוס). בצעירותו למד אצל רבי אריה לייב גינצבורג, מחבר "שאגת אריה". הצליח במסחר והתגשר עם הנסיך פוטיומקין. כשהאימפריה הרוסית כבשה את סביבתו החל לספק סחורות לצבא במלחמות נגד טורקיה. ההצלחה בעסקיו הובילה למינוי כיועץ בחצר המלוכה.

לאחר מותו של פוטיומקין ב-1791 קנה אחוזה באוסטיה במחוז מוהילב, והעסיק כ-900 איכרים. באחוזה תמך בלומדים משכילים, כמו מנחם מנדל לפין וברוך שיק משקלוב. הוא סיפק את צורכיהם, הקים בית מדרש ושמר ספרייה ענפה. השילוב בין עושרו לידע הרבני נתן למשמעות לדבריו בענייני המושב (מושבי קהילה) ובענייני הציבור היהודי.

צייטלין תמך בעמדות הגר"א (הגאון מוילנה) נגד חלק מתנועות החסידות, וסייע לרבי מנשה מאיליה מול מתנגדיו. חיבר הגהות על "ספר מצוות קטן" שהודפסו בקאפוסט בשנת תק"פ/1820.

במשפחתו: בתו שרה נישאה לאברהם בן־ישראל פרץ, שהתנצר עם ילדיו; נכדו גריגורי פרץ היה דקבריסט (משתתפי מרד דצמבר 1825 נגד הצאר). נינו ולדימיר פרץ היה פרופסור וחבר האקדמיה הרוסית למדעים, חוקר ספרות ופולקלור רוסי, שנידון והוגלה לסראטוב ב-1934 בימי הטרור הסטליניסטי.

יהושע צייטלין (1742, 1822) היה איש עשיר שעזר לקהילה היהודית.

נולד בשקלוב. למד עם רב גדול בשם אריה לייב. הוא הצליח במסחר והפך לעשיר. היה קרוב לנסיך פוטיומקין. כשהרוסים לחמו בטורקיה, סיפק להם ציוד.

אחרי מות פוטיומקין קנה אחוזה באוסטיה. שם עבדו אצלו כ-900 איכרים. הוא קיבל תלמידים חכמים, בנה בית מדרש ונתן להם ספרים וכסף.

הוא תמך ברבנים שנאבקו נגד תנועות חדשות בחסידות. כתב הערות על ספר מצוות קטן, שהודפס ב-1820.

בתו שרה נישאה לאברהם פרץ, שנעשה נוצרי עם ילדיו. נכדו גריגורי הצטרף למהפכת דצמבר 1825 נגד הצאר. נינו ולדימיר פרץ היה פרופסור מפורסם בחקר ספרות. ב-1934 גירשו אותו למקום מרוחק בזמן הטרור בברית המועצות.