יואב בן צרויה

יוֹאָב בן צרויה היה שר צבאו (המפקד) של דוד המלך ונכדו של דוד דרך אמו. שמו, ככל הנראה "יהו-אב", פירושו "האל הוא האב". הוא מופיע בעיקר בספר שמואל ובהמשך גם בדברי הימים ובמלכים. יואב מתאפיין כאדם עצמאי, חזק, שנוטה לקבל החלטות חד־משמעיות ולעיתים לסטות מפקודות המלך.

קורותיו מתוארים בעיקר בתקופת שלטון דוד, וחלקם משתייכים למקור ספרותי המכונה לעתים "תולדות חצר המלוכה". מעשיו ותפקידו נמשכים עד סיפור מותו המופיע במלכים א.

יואב היה המנהיג הצבאי של דוד. הוא הנהיג את הכוחות במלחמות נגד ארם, עמון ואדום. על פי המסורת, קיבל את התפקיד לאחר שהיכה ראשון את היבוסים וכך ביסס את מעמדו. הוא נודע בנאמנותו לדוד ובנטייתו לפתור עניינים בעזרת כוח.

כשאבנר, שר צבאו של שאול, ניסה להתקרב אל דוד, יואב חשד בו ובחר להרוגו. הסיבה למעשה הייתה גם נקמה: אבנר הרג את אחיו עשהאל. המעשה עורר תגובה: דוד קילל את המעשה וספד לאבנר, כדי להראות שאינו מסכים עם הרצח.

דוד הורה ליואב לשים את אוריה בחזית המלחמה כדי שימות, אחרי שבתו של דוד, בת־שבע, נכנסה להריון ממנו. יואב ביצע את הפקודה בדרך שתכלול קרב רציני, ובכך אוריה נהרג.

יואב סידר את שובו של אבשלום לירושלים בעזרת אישה חכמה מטקוע. בכך קירב בין אב ושם, ובמשך זמן ארוך אבשלום נותר במתח עם אביו.

במרד אבשלום ברחו יואב ודוד. דוד ציווה שלא לפגוע באבשלום, אך במהלך הקרב אבשלום נתפס בעץ ונרצח על ידי אחד מבניו של יואב, שנתן דיווח ליואב. יואב הציק לדוד על אבלו, ולבסוף דוד שב לתפקודו.

לאחר מות אבשלום הורחק יואב מתפקידו, ועמשא מונה לראש הצבא. כשעמשא איחר בקריאת כוחות, יואב הרג אותו בדרך ערמומית. לאחר מכן יואב צר על אבֵל בית מעכה, ושם אישה חכמה השליכה אל יואב את ראשו הכרות של שבע בן בכרי כדי להציל את העיר.

יואב ניסה להניא את דוד מלמנות מפקד אוכלוסין, כי חשש מהעונש והתסיסה שעלולה לנבוע ממנו. בסופו של דבר עזר במלאכה אך נמנע מלפקוד חלקים מסוימים כפי שמצוין בדברי הימים.

יואב הצטרף לאדוניה במאמציו לתפוס את המלוכה לאחר מות דוד. בצוואתו ציווה דוד על שלמה להעניש את יואב על הריגת אבנר ועמשא. שלמה שלח את בניהו בן יהוידע להרוג את יואב, והוא נהרג ונקבר בביתו במדבר.

במסורת המשנית (חז"ל) נדונה צדיקותו של יואב ובחלק מהדיונים מצדיקים את פעולותיו כחלק מהשירות הצבאי והמדיני. בגאונים מוזכרים פירושים שונים על שמו ועל מוצאו המשפחתי.

יואב היה בנה של צרויה, אחות דוד. אחיו היו אבישי ועשהאל. בן־דודתו (או קרוביה) היה עמשא בן יתר. יואב נקבר בבית המשפחה במדבר, ככל הנראה בבית לחם.

יואב בן צרויה היה מפקד צבא של המלך דוד. (מפקד = האדם שמוביל את הצבא). שמו אומר ש"האל הוא האב".

יואב מופיע בספרים עתיקים כמו שמואל ודברי הימים. היו לו תפקידים חשובים בחצר המלך.

יואב היה ראש הצבא. הוא נלחם במרבית המלחמות של דוד.

אבנר הרג את אחיו עשהאל. יואב הרג את אבנר כנקמה. דוד הראה שאינו שמח על זה וסיפד לאבנר.

דוד רצה שאוריה ימות. יואב שלח אותו לקרב מסוכן. אוריה נהרג.

יואב שלח אישה חכמה שדיברה עם דוד. כך אבשלום חזר הביתה ובא לידי פיוס חלקי.

במרד של אבשלום הוא נתפס על ידי ענפים ונפל. אחד מלוחמי יואב הרג אותו. דוד התאבל זמן רב, ויואב כעס עליו שימשיך לבכות.

יואב הרג את עמשא, שקיבל תפקיד אחרי שהוא הודח. אחרי זה יואב צר על העיר אבֵל בית מעכה. אישה חכמה שם הצילה את העיר והשליכה אל יואב את ראשו של המורד שבע.

כאשר אדוניה רצה להיות מלך, יואב הצטרף אליו. שלמה המלך שלח את בניהו להרוג את יואב. יואב נהרג ונקבר בבית משפחתו.

אימו של יואב היתה צרויה, אחות דוד. אחיו היו אבישי ועשהאל. יואב נקבר בבית המשפחה במדבר.