יוון העתיקה

בתקופה העתיקה פרחה תרבות יוון במשך כאלף שנים, מהרסיסים של התרבות המיקנית ועד הכיבוש הרומי. היוונים השפיעו עמוקות על רומא ועל התרבות האירופית שבאה לאחריה.


יוון היא ארץ הררית עם חופים רבים ואקלים ים־תיכוני: קיץ חם ולח, חורף גשום וקריר. הקרקעות החקלאיות מועטות בגלל ההרים. הרכסים הפרידו עמקים ויצרו קהילות קטנות ומנותקות. הקרבה לים עידנה את החיים: רבים חיו מדיג ומסחר ימי.

יוון לא היתה מדינה מאוחדת אלא אוסף של מדינות עירוניות (פולייס). כמה מרכזים חשובים היו אתונה בסביבת אטיקה וספרטה בפלופונסוס. היו גם מושבות יווניות בחופי הים התיכון ואסיה הקטנה, תהליך שנקרא קולוניזציה, התיישבות יוונית בחוץ לארץ.

ההיסטוריה נחלקת לתקופות: תקופת המעבר, יוון הארכאית, יוון הקלאסית והתקופה ההלניסטית. התחומים והתאריכים נידונו על ידי היסטוריונים שונים, אך אלה הם שלבי ההתפתחות המרכזיים.

לאחר קריסת התרבות המיקנית (סביבות 1200, 1100 לפנה"ס) באו גלי נדידה ופירוד. הכתב נשכח לתקופה, אך התפתחה תרבות שבעל־פה ויצרו את היסודות לשירה כמו זו של הומרוס. בהדרגה עברה הבנה פוליטית ממלוכה לאריסטוקרטיה. לקראת סוף התקופה הובא האלפבית הפיניקי ויושם על ידי היוונים.

מאה ה-8 ועד המאה ה-6 לפנה"ס סימנה התעוררות כלכלית ותרבותית. התגבש מודל הפוליס (פוליס = עיר-מדינה), התרחבה הקולוניזציה, ופיתחה צורת לחימה חדשה, ההופליטים (חיל רגלים כבד) שיצרו את מערך הפלנקס, מערך לחימה צפוף.

מאה ה-5 עד המאה ה-4 לפנה"ס היא תקופת השיא. היוונים דחו את התקפה הפרסית בקרבות כמו מרתון ויותר מאוחר ב-480, 479 לפנה"ס. אתונה עלתה למעמד גדול אחרי המלחמות נגד פרסיות, אך סכסוכים בין אתונה לספרטה הובילו למלחמה הפלופונסית (431, 404 לפנה"ס). בסוף התקופה עלתה ממלכת מוקדון תחת פיליפוס השני, ואחריו אלכסנדר הגדול.

עם אלכסנדר התרחבה השפעת תרבות יוון מזרחה עד מרכז אסיה והודו. לאחר מותו התחלקו החליפות הגדולות (הדיאדוכים) והוקמו ממלכות כמו המצרים התלמיים והסלאוקים. בעולם ההלניסטי שלטו בעיקר מלכים, ופולייס יווניות עדיין התקיימו לצד ממלכות גדולות. בסופו של דבר רומא הרכינה את סוד גודלו וביקרה את הממלכות ההלניסטיות.


החברה נחלקה לאזרחים בעלי זכויות פוליטיות, מטויקoi (תושבי קבע ללא זכויות) ועבדים. נשים בדרך כלל לא החזיקו בזכויות פוליטיות. היו הבדלים חברתיים בין ערים שונות, למשל אתונה וספרטה חיו לפי מנהגים חברתיים שונים.

פוליס (πολις) היא עיר-מדינה יוונית עצמאית. היא סיפקה הגנה, חקיקה ופולחן דתי לתושביה. המנהלים במקומות כמו אתונה קיבלו תפקידים ציבוריים, לדוגמה ארכונט (αρχων), מנהיג רשמי.

הצורות השתנו: מלוכה, אוליגרכיה (שלטון מעטים בעלי רכוש), טיראניה (שלטון יחיד כוחני), ודמוקרטיה ישירה, כפי שהיתה באתונה. המשטרים התחלפו לעתים בכוח צבאי ובאלימות פוליטית.

היוונים דיברו על מחזורים של משטרים (קיקלוס), שבהם צורת שלטון טובה יכולה להתדרדר לפגומה.

טיראניה: שלטון יחיד. דמוקרטיה: מעורבות ישירה של אזרחים בהחלטות. אוליגרכיה: שלטון המעמד העשיר.

הקרב הסטנדרטי היה הפלנקס: שורות רגלים כבדות עם מגנים וחדים. ההופליטים היו חיילים שכסו את כלי נשקם בעצמם. הפרשים שיחקו תפקיד קטן במרבית האזורים, חוץ מצפון יוון ומקדון.

הדת היתה פוליתאיסטית: רבים סגדו לאלים שונים, בראשם שנים עשר האלים האולימפיים עם זאוס כמנהיג. היו גם אורקלים (מקדשים שניתנו להם ייעוץ) ופולחנים אזוריים. עם הזמן פילוסופים אתגרו רעיונות דתיים מסורתיים.

הפילוסופיה היוונית הדגישה חשיבה רציונלית וחיפוש הסברים ל"למה". זרמים חשובים כוללים פילוסופיה קדם־סוקרטית, סוקרטית, אפלטון ואריסטו.

התיאטרון גדל באתונה ופעל בפסטיבלים דתיים לכבוד דיוניסוס. היו שלושה סוגי מחזות: טרגדיה, מחזה סאטירים וקומדיה. סופוקלס, אסכילוס, אוריפידס ואריסטופאנס הם שמות שמכים.

האמנות היוונית התמקדה בפיסול ואדריכלות. פסלים הדגישו את יופי גוף האדם, ולעתים בלא בגדים. באדריכלות נוצרו סגנונות עמודים דורים, איוניים וקורינתיים. המבנים קיבלו תשומת לב לפרופורציה ולפרספקטיבה.

היוונים ייצרו כדים מעוטרים בציורי מיתוסים. הפסלים הראו שליטה גדולה בעיצוב גוף האדם.

מקדשים, הפרתנון והאקרופוליס של אתונה מדגימים שימוש בחלקים סימטריים ובפרופורציות. הרומאים אימצו את הסגנון הזה.

הספרות היוונית השפיעה עמוקות על המחשבה המערבית. סופרים ופילוסופים יוונים פיתחו רעיונות שעד היום נידונים.

המזון התבסס על חיטה, שמן זית ויין, יסודות בחקלאות ים־תיכונית.

המוזיקה השתמשה במודוסים (סולמות מוזיקליים) והייתה בעיקר חד־קולית. היא שימשה פולחן, ליריקה ותיאטרון.

ההשפעה היוונית המשיכה ברומא והגיעה אל התרבות האירופית. השפה והספרות היווניות המשיכו לשמש מרכז ידע במזרח הרומי ובאימפריה הביזנטית.

בתקופה העתיקה הייתה תרבות יוונית מאוד חשובה. היא השפיעה על רומא ועל אירופה.

יוון היא ארץ הררית עם הרבה חופים. בגלל ההרים חיו אנשים בעיירות קטנות. הים היה חשוב לדיג ולמסחר.

היו כמה שלבים חשובים: תקופת המעבר, יוון הארכאית, יוון הקלאסית והתקופה ההלניסטית. בתקופת המעבר נגנז הכתב, ואנשים שרו שירים בעל־פה.

פוליס היא עיר-מדינה, קבוצה של אנשים שחיו ביחד בעיר. בעיר קיבלו החלטות ביחד לעתים.

מאה ה-5 לפנה"ס הייתה תקופה מפורסמת. היו קרבות נגד הפרסים, ואתונה הפכה לעיר חשובה. אחר כך היו מריבות בין אתונה לספרטה.

אלכסנדר הגדול כבש שטחים רחוקים והפיץ את התרבות היוונית עד למזרח.

בחברה היו אזרחים, תושבים שאינם אזרחים ועבדים. נשים לא היה להן כוח פוליטי ברוב המקומות.

החיילים היו בדרך כלל ברגל במערך שנקרא פלנקס. הפלנקס הוא סדרת שורות של חיילים עם מגן וחרב.

היוונים האמינו בהרבה אלים, כמו זאוס. הם גם אהבו תיאטרון. פסטיבלים דרמטיים התקיימו בכבוד האלים.

היוונים פיסלו פסלים של אנשים והקימו מקדשים עם עמודים מיוחדים.

בתיאטרון היו טרגדיות וקומדיות. מוזיקה לוו טקסים, שירה ותיאטרון.

הרומאים למדו הרבה מהיוונים. רעיונות מהיוונים עברו לדורות הבאים.