יוזף פילסודסקי

=
יוזף קלמנס פילסודסקי (5.12.1867, 12.5.1935) היה מהפכן ומדינאי פולני. הוא הוביל את תנועת העצמאות ושימש כמפקד צבאה בעת שהוקמה הרפובליקה הפולנית השנייה. בין השאר הוא פיקד במלחמה נגד הסובייטים והשפיע מאוד על הפוליטיקה הפולנית עד מותו.
=
פילסודסקי נולד בכפר זוּווובו שבאימפריה הרוסית (כיום ליטא). משפחתו הייתה מהמעמד האצילי הקטן שנקרא שלאכטה (אצולה קטנה שאיבדה חלק מנכסיה). אירועי המרד הפולני של 1863 והדיכוי הרוסי השפיעו עליו בילדותו.
למד בווילנה וב־1885 התחיל ללמוד רפואה בחרקוב. פעילות פוליטית וסימפטיה לסוציאליזם (רעיון לשוויון חברתי) הביאו להשעייתו. ב־1887 נעצר, הועמד לדין בגין ניסיון התנקשות לכאורה בצאר ונדון לגולה בסיביר. אחיו הגדול נידון למאסר כבד.
בשובו מפגרת בגלות הצטרף למפלגה סוציאליסטית והחל לפרסם עיתון מחתרתי בשם "רובוטניק" (העובד). הוא נעצר שוב וב־1901 הצליח להימלט ממוסד לחולי נפש שבסנקט פטרבורג.
בשנת 1904 נסע לפגישות ביפן בניסיון להשיג תמיכה למאבק הפולני. הציע ליפנים לגייס לגיון פולני משבויי צאר, והציג תוכנית בשם "פרומתיזם", פירוק האימפריה הרוסית לחלקים אתניים כדי לאפשר עצמאות למגזרים. מאמציו לא צלחו.
=
פילסודסקי חזה את המלחמה האירופית וראה בה הזדמנות להקים גרעין צבאי פולני. ב־1908 הקים ארגון צבאי סודי, ובהמשך הקים את "אגודת הרובאים" שפעלה גם בהסכמת האימפריה האוסטרו־הונגרית. ב־1914 הכריז כי המלחמה תוביל לסיום שלטון המעצמות ולשחרור פולין.
במהלך מלחמת העולם הראשונה הקים את הגדודים הפולניים (Legiony) שנלחמו לצד מעצמות המרכז נגד רוסיה. ב־1916 הכריזו הכובשים בגרמניה על הקמת "ממלכה פולנית" תלויה. פילסודסקי שירת כשר לענייני צבא אך סירב לדרישה שהחיילים ישבעו אמונים לגרמניה. זה הוביל למעצרו ב־1917 ולכלא במגדבורג.
כאשר גרמניה נכנעה בנובמבר 1918 פרצה ריקבון שלטוני בפולין. לאחר שיחרורו, ב־11 בנובמבר 1918 הצליח פילסודסקי לאחד פלגים רבים ולמנותו למפקד העליון של הצבא הפולני. ב־14 בנובמבר העבירה מועצת העוצרים את סמכויותיה אליו, והוא נשא בתפקיד "ראש המדינה" (Naczelnik Państwa). כך נולדה הרפובליקה הפולנית השנייה.
=
פילסודסקי שאף להקים פדרציה אזורית בשם Międzymorze ("בין הימים") שתכלול מדינות מבלטיות ועד הים השחור. רעיון זה נועד לשחזר משהו מהאיחוד הפולני־ליטאי ההיסטורי.
ב־1920 הפך למרשל פולין, דרגה צבאית בכירה. באפריל חתם על ברית עם הלאומנים האוקראינים בראשות סימון פטליורה כדי להילחם נגד רוסיה הסובייטית. בפיול ההתקדמות כבשו הפולנים את קייב במאי.
הסובייטים תקפו בחזרה והתקדמו לעבר ורשה. פילסודסקי תכנן מתקפת נגד חדה מצפון־מערב בשעה שחלקים אחרים של הצבא יחזיקו בקווים. התוכנית נשענה על מודיעין שהצליח לפענח תשדורות רדיו רוסיות.
המתקפה הצליחה והובילה ל"הנס על הוויסלה", מהפך קרבי שהציל את פולין מתבוסה. לעתים מיוחסת תרומה גדולה גם לייעוץ צרפתי, אך התוכנית וההנהגה המרכזית היו של פילסודסקי. המלחמה הסתיימה בהסכם ריגה ב־1921. למרות שזכתה פולין בשטחים במזרח, חלומו הפדרליסטי של פילסודסקי לא התממש.
=
לאחר המלחמה קמו במחנה הפוליטי הפולני מחנות מתחרים. יריבו הבולט של פילסודסקי היה רומן דמובסקי, מנהיג ה"דמוקרטיה הלאומית", תנועה ימנית ואנטישמית ברוחה. פילסודסקי נשאר בעל רקע סוציאליסטי, אך יצר מסלול פוליטי עצמאי.
החוקה של 1921, שנועדה להגביל אישים סמכותניים, הציבה את השלטון היציב במידה רבה בידו של הפרלמנט. חוקה זו הגבילה את כוחו של פילסודסקי אך גם הביאה לחוסר יציבות פוליטית ולנפילות ממשלה תכופות. בחירות 1922 הובילו למשבר כאשר הנשיא שנבחר נרצח ימים לאחר מכן.
פילסודסקי פרש זמנית מהחיים הפוליטיים ב־1923 במחאה על כיוון הפוליטיקה.
=
ב־1926 עלה המתח הפנימי והכלכלה נחלשה. ב־12, 15 במאי פילסודסקי הוביל מצע צבאי, מה שקרוי "מהפכת מאי", וטען שיש צורך ב"סניטציה" (טיהור) הפוליטיקה. הקרבות בוורשה גרמו לכ־400 הרוגים ו־900 פצועים.
פילסודסקי סירב לקבל את הנשיאות או לכונן משטר פתולוגי, ובחר להישאר בתפקיד שר לענייני צבא. בפועל הוא שלט ביד רמה על הנבחרים והמינויים, ושלטונו הפך למעין משטר חזק ומרכזי.
=
"תנועת סנאציה" שהשתייכה אליו לא הייתה מפלגה מסודרת כמו הפשיזם באיטליה, אבל קידמה רעיון של שלטון חזק ויציבות. פילסודסקי מינה שרים אישית והשפיע עמוקות על הממשלה. ב־1930 פיזר את הסיים (הפרלמנט) ועצר חלק מהאופוזיציה.
במדיניות הכלכלית ועידוד הייצור הצליח להביא לשיפור כלכלי. ביחס למיעוטים נקט בגישה מעורבת: הוכנסו צעדים לכיוון פולניפיקציה (הטמעה פולנית) באזורים המזרחיים, אך השלטון לא היה עריץ כמשטרים הפשיסטיים בצפון־אירופה. לגבי היהודים, פילסודסקי לא דגל באנטישמיות ממניעים אישיים, אך האווירה הציבורית בפולין נותרה עוינת בחלקה, והיחס לחברה היהודית החמיר לאחר מותו.
=
מדיניות החוץ הִתגלגלה מגרמניה־אנטי לציר פרו־צרפתי. בעיות עם העיר החופשית דנציג ועם גרמניה נמשכו. עליית היטלר ב־1933 יצרה חשש גדול. בשנת 1934 פולין חתם על הסכם אי־התקפה עם גרמניה, שנועד להרוויח זמן להתגוננות. פילסודסקי סירב להצעה לגרמניה לברית צבאית נגד ברית המועצות, וביקש לשמור על יחסים נייטרליים עם גרמניה ולהשאיר בריתות עם צרפת ובריטניה.
פילסודסקי הבין כי הסכמים כאלה אינם בטוחים לנצח. הוא העיר שהם משאירים את פולין תלויה בשני כוחות גדולים.
=
ב־1935 קיבלה פולין חוקה חדשה שהעניקה סמכויות נרחבות לנשיא, אך פילסודסקי עצמו היה חולה קשה. במאי 1935 מת בארמון בלוודר בוורשה. בצוואתו הורה שיביאו את לבו לווילנה (שבה החזיקה אז פולין) וגופו יוקבר בקריפטה בקתדרלת ואוול בקרקוב.

=
יוזף קלמנס פילסודסקי (1867, 1935) היה מנהיג פולני חשוב. הוא עזר לפולין לחזור עצמאית אחרי מלחמות גדולות.
=
פילסודסקי נולד בכפר קטן שבאימפריה הרוסית. משפחתו הייתה אצולה קטנה (אצולה = משפחה עשירה שהיתה שולטת פעם). כשהיה צעיר נעצר בגלל פעילות נגד השלטון והוגלה לסיביר (גלות = גירוש למקום רחוק).
למד רפואה אבל פעל בפוליטיקה. פרסם עיתון שנקרא "רובוטניק" (העובד).
=
כשפרצה מלחמת העולם הראשונה פילסודסקי חשב שהיא תאפשר לפולנים להקים מדינה עצמאית. הוא קיבל תפקיד חשוב והקים יחידות צבאיות של פולנים.
ב־1918, כשהכוחות הזרים נחלשו, פילסודסקי חזר לוורשה ונבחר מפקד עליון. כך הוקמה שוב פולין עצמאית.
=
בשנת 1920 פלשו הסובייטים לכיוון ורשה. פילסודסקי תכנן מתקפת נגד חכמה.
המתקפה הצליחה והצילה את ורשה. אירוע זה נקרא "הנס על הוויסלה" (הויסלה = הנהר שזורם בוורשה).
המלחמה הסתיימה ב־1921 בהסכם שקבע גבולות חלקיים.
=
ב־1926 פילסודסקי ניצל את הצבא כדי לשנות את הממשלה. אירועים אלה נקראו "מהפכת מאי". היו קרבות וקורבנות, אך לאחר מכן פילסודסקי שלט חזק בפולין.
=
פילסודסקי לא הקים מפלגה כפי שעשו מנהיגים אחרים. הוא רצה יציבות ושלטון חזק. עדיין אנשים יכלו להצביע, אך כוחו של פילסודסקי היה רב.
הוא ניסה לשמור על סדר בכלכלה ובגבולות המדינה.
=
ב־1935 חלה פילסודסקי ונפטר בארמון בוורשה. הוא ביקש שלבו ייקבר בוילנה (עיר אהובה עליו) וגופו ייקבר בקרקוב, בקתדרלת ואוול.