יוחנן פאולוס הראשון

יוחנן פאולוס הראשון (נולד אלבינו לוצ'אני; 1912, 1978) היה אפיפיור (ראש הכנסייה הקתולית) למשך 33 יום בלבד, מ‑26 באוגוסט עד 28 בספטמבר 1978. זו הייתה כהונה קצרה מאוד, והייתה חלק מ"שנת שלושת האפיפיורים".

לוצ'אני לא היה קרדינל ותיק או מפורסם. קרדינל (איש דת בכיר) פאולוס השישי סימן אותו בפומבי. בקונקלוויה (ישיבת בחירה של הקרדינלים) שנערכה אחרי מותו של פאולוס השישי בחרו בלוצ'אני בהצבעה השלישית, עם 101 קולות. הוא נחשב מועמד פשרה שהסכים גם לשמרנים וגם לליברלים, ובחירה שלו מנעה, לפחות זמנית, בחירת אפיפיור שאינו איטלקי.

במהלך כהונתו הקצרה הוא הוכר כאדם חביב ופשוט, שהעדיף שפה עממית. עם זאת, הממסד הכנסייתי לא תמיד קיבל אותו. חלק מהשיח סביבו התמקד בדברים אישיים ובנאומים שנחשבו לא שגרתיים, למשל אזכור דמות כמו פינוקיו.

נושא מרכזי שבו בלט היה פיקוח ילודה (שיטות למנוע לידות). הוא גם נפגש עם נציגי האו"ם כדי לדבר על גידול האוכלוסייה במדינות העניות. דיון כזה נתפס בעיני רבים כהתרחקות מעמדתו הקודמת של פאולוס השישי, שנקבעה ב-1968 בצו "הומנאה ויטאה" (מסמך כנסייתי שקבע התנגדות של הכנסייה למניעה או להגבלת ילודה).

בבוקר 28 בספטמבר 1978 נמצאה גופתו בחדרו על ידי נזירה שהביאה לו קפה. הכנסייה ציינה כהסבר רשמי התקף לב. הוא נחנט ואובחן ללא נתיחה שלאחר המוות; חניטה (שמירת הגוף) ובקבורתו המהירה עוררו שאלות לגבי הטיפול במקרה.

היו אי־דיוקים בהצהרות רשמיות על זהות המוצא של הגופה, על זמן המוות ועל פרטים אחרים. אי־דיוקים אלה חיזקו ספקות וגרמו לשמועות סביב נסיבות המוות.

מלבד ההסבר הרשמי נזכרו גם גרסאות אחרות בנוגע למותו. קיימות לפחות שתי גרסאות עיקריות שאינן הרשמית, אבל המקורות המקוריים לא מפרטות אותן כאן.

לא ניתן לדעת אם כוונות שינוי במדיניות הכנסייה לגבי ילודה היו מתקיימות לו ארכה לו כהונה ארוכה יותר. יורשו, יוחנן פאולוס השני, שמר על מדיניותו של המסמך "הומנאה ויטאה".

המורשת העיקרית של לוצ'אני טמונה בתדמיתו החמה והצנועה. הוא ביטל חלק מהטקסים המפוארים והעדיף טקס הכתרה צנוע יותר, מנהג שנשמר מאז. מותו גם גירם ספקנות מסוימת כלפי הוותיקן.

אחרי מותו ירדה התנגדות פנימית חזקה למינוי אפיפיור לא־איטלקי. ארבעת האפיפיורים שנבחרו אחריו היו ממדינות שונות: פולין, גרמניה, ארגנטינה וארצות הברית. כמו כן, ליורשו יוחנן פאולוס השני היה טיפול רפואי מהשורה הראשונה, וסייע לו לשרוד ניסיון התנקשות בעתיד.

יוחנן פאולוס הראשון נולד בשם אלבינו לוצ'אני (1912, 1978). הוא היה אפיפיור, ראש הכנסייה הקתולית, רק 33 יום, בקיץ 1978.

הקרדינלים (מנהיגים בכנסייה) בחרו בו בקונקלוויה. קונקלוויה היא ישיבה שבה בוחרים אפיפיור. הוא נחשב מועמד פשרה שהיה מקובל על קבוצות שונות.

הוא היה ידוע כאדם חביב ופשוט. הוא דיבר בצורה עממית ופעמים רבות נשאו עליו ביקורת בכנסייה.

הוא דן עם נציגי האו"ם על גידול האוכלוסייה במדינות עניות. זה היה נושא רגיש כי בכנסייה כבר הייתה מסמכה ("הומנאה ויטאה") שאמרה שהיא לא מסכימה למניעת לידות.

בבוקר 28 בספטמבר נמצא האפיפיור ללא רוח חיים בחדרו על ידי נזירה שהביאה לו קפה. ההסבר הרשמי היה התקף לב. הגוף חונט ונקבר בלי נתיחה שלאחר המוות. חניטה היא שימור הגוף. נתיחה שלאחר המוות היא בדיקה שמבצעים רופאים אחרי המוות.

חלק מהאנשים השתוממו מהדרך שבה הטופלו הדברים. היו אי־דיוקים בהצהרות הרשמיות, ולכן נוצרו ספקות ושמועות.

ישנן גם גרסאות אחרות לגבי מותו, אבל הן לא הוכחו.

הוא לא הספיק לשנות מדיניות בכנסייה בגלל מותו המוקדם. המורשת שלו היא בעיקר פשטות וחום אישי. את טקס ההכתרה הגדול החליף טקס קצר ופשוט, כפי שהוא רצה.