יום האישה הבין-לאומי

יום האישה הבין־לאומי מצוין ב־8 במרץ מדי שנה. התאריך שורשיו בתחילת המאה ה־20. בהתחלה הוא היה אירוע פוליטי של התנועה הסוציאליסטית (תנועה שמבקשת צדק חברתי ושינוי ביחסי עבודה) והפך לחג רשמי במדינות קומוניסטיות (מדינות שהנהיגו אידאולוגיה כלכלית וחברתית בשם קומוניזם) אחרי המהפכה הרוסית.


בשנת 1908 התקיימה שביתת פועלות בארצות הברית. ב־1909 המפלגה הסוציאליסטית של אמריקה קבעה יום לאומי לנשים. בשנת 1910 בכנס קופנהגן הוצעה ההחלטה להפוך את היום לשנתי. קלרה צטקין, פעילה סוציאליסטית גרמנייה, תמכה ברעיון. ב־18 במרץ 1911 נערכו ההפגנות הראשונות באירופה, ודרשו זכות בחירה והפסקת אפליה בתעסוקה.

בהפגנות ברוסיה ב־1917 השתמשו בתאריכים על פי הלוח היוליאני שהיה אז ברוסיה. אירועים אלה תרמו להגברת הפעילות שפינתה את הדרך למהפכה. אחר כך הבולשביקים הפכו את היום לחג רשמי בברית המועצות. ב־1965 הוכרז בברית המועצות כיום חופשה רשמי.

מדינות נוספות אימצו את היום בהדרגה. בסין אחרי 1949 נקבע ש־8 במרץ יהיה יום עבודה מקוצר לנשים. האו"ם קרא למדינות לציין את היום בסוף שנות ה־70, וזה חיזק את ההכרה הבינלאומית בו.


יש אגדה שאומרת שמחאה של עובדות טקסטיל בניו יורק ב־1857 היא המקור ליום. מחקר היסטורי מצא שלא היו אירועים כאלה ב־1857. כנראה שנוצרה האגדה כדי לתת ליום מקור "בינלאומי" ומנותק מהשורשים הסובייטיים.


יש ביקורת מסוגים שונים נגד היום. חלק טוענים שהוא מקדם זכויות יתר או מעודד תפיסת קורבנות. אחרים מציינים את הקשר שלו לרוסיה ולקומוניזם כבעיה פוליטית.

דוגמאות להשלכות: בצ'כוסלובקיה אחרי נפילת הקומוניזם היום נשכח, ורק ב־2004 הוחלט לציין אותו מחדש. באיראן ב־2007 צללו אירועי ציון היום לעימותים עם המשטרה, והיו מעצרים והכרזות מחאה.


בישראל ציינו את היום לראשונה ב־1928 על־ידי מפלגת פועלי ציון שמאל. בתקופות מאוחרות נעשו אירועים ציבוריים, הפגנות והרצאות. בשנת 1978 נערכה הפגנה למען הפלה חוקית.


בישראל נהוג להשתמש בשם "יום האישה" בלשון יחיד. יש שדורשים לשנות זאת ל"יום הנשים" כדי להדגיש את הממד הקבוצתי והסולידריות בין נשים. ב־2022 עיריית כפר סבא אימצה רשמית את השם "יום הנשים הבין־לאומי".


אירועים כוללים מושבים בכנסת, תערוכות, מופעים ופרויקטים של ארגוני נשים. בשנת 2022 הייתה תערוכת צילומים של עידו איז'ק שנועדה לתרומה. ב־2024 הוקם פרויקט בשם "אחריה" שחיבר נשים מובילות וגייס תרומות לפורום מיכל סלה.

יום האישה הבין־לאומי נחגג ב־8 במרץ. הוא התחיל בתחילת המאה ה־20 כשהנשים דרשו זכויות טובות יותר.


בשנות ה־1900 נשים הפגינו על שכר ותנאי עבודה. ב־1911 התקיימו אירועים גדולים באירופה.

ברוסיה המחאות ב־1917 היו קשורות למהפכה. מאוחר יותר ברית המועצות קבעה את היום כחג. האו"ם קרא למדינות לחגוג אותו בסוף שנות ה־70.


יש אגדה שאומרת שהמחאה התחילה בניו יורק ב־1857. היסטוריונים מצאו שהאגדה אינה נכונה.


חלק מהאנשים לא מסכימים עם ציון היום. בטהראן ב־2007 היו עימותים ואחרים ראו בו שארית של הקומוניזם.


בישראל ציינו את היום לראשונה ב־1928. מתקיימים הרצאות, אירועים ותערוכות.


יש קריאה לשנות את השם ל"יום הנשים". כפר סבא אימצה את השם החדש בשנת 2022.


בשנים האחרונות יש תערוכות ופרויקטים. ב־2024 התחיל פרויקט "אחריה" שמחבר נשים וגייס תרומות.