יום טוב הוא מועד בלוח היהודי שבו התורה אסרה קיום מלאכות, בדומה לשבת. "מלאכה" כאן פירושה עבודה שמוגדרת כלא-מותרת בשבת. חלק מהמלאכות האסורות מותרות ליום טוב כשמדובר ב"מלאכות אוכל נפש" (מלאכות שנדרשות להכנת אוכל או לצורך חיוני של האדם).
התורה קבעה שיש שישה ימים טובים עיקריים, ועוד מועד מיוחד שהוא יום הכיפורים. יום הכיפורים אסור במלאכות גם אלו שמותרות בשאר הימים טובים, ולכן הוא נחשב שונה מבחינת ההלכות.
בעת העתיקה היה קושי לדעת מתי מתחיל החודש עבור יהודים שחיו בחו"ל. לכן חכמים תקנו שנחגוג שני ימים בכל חג במקומות אלה. היום, למרות שקביעת הלוח ברורה, מנהג יום טוב שני נשמר בקהילות רבות בחו"ל ולפעמים גם בישראל במקרים מיוחדים.
כל מה שאסור בשבת אסור גם ביום טוב, פרט לחריגים של "אוכל נפש". דוגמה לחריגים אלה: בישול והבערת אש לצורך אוכל או נוחות היום. שאר המלאכות האסורות (הל״ט, רשימת המלאכות המסורתית) נשארות אסורות גם ביום טוב.
המלאכות המותרות נועדו בעיקר להכין אוכל ולהנעים את החג. אסור להכין מראש אוכל שנועד ליום שלא־היום. לפעמים יש כללים מיוחדים לגבי הכנה אם הלילה שלפני הוא ערב שבת.
חכמים אסרו להוליד אש חדשה ביום טוב, אך אפשר להעביר אש קיימת. לכן נהגו להדליק לפידים או "נר נשמה" לפני יום טוב. כיבוי אש בדרך כלל אסור, אלא במצבים של סכנה או צורך ממשי לאכילה.
בנושא חשמל יש מחלוקת בין הפוסקים. ברוב הקהילות המסורתיות נהוג להימנע מהדלקת חשמל ביום טוב.
נושא הוצאת חפצים מחצר לחצר (טלטול) ביום טוב שנוי במחלוקת הלכתית. יש מי שפסק שאין צורך בעירוב כמו בשבת, ויש הלכה אחרת שמחייבת עירוב. לכן המנהגים שונים בין קהילות.
יום טוב מחייב שמחה לכבוד החג. שמחה זו כוללת סעודות חג, שתיית יין, לבישת בגדי חג וטיפוח אישי. נהוג להכין את הבית ולהתאבזר לשמחה.
גם יש איסורים ונוהגים שקשורים להכנות של ערב החג. למשל, נאסר בחלק מהמנהגים לאכול הרבה בערב יום טוב אחרי חצות היום, כדי להיכנס לחג רעבים וליהנות מהסעודה.
מקובל להדליק נרות ערב כל יום טוב, ונשים נוהגות לברך בעת ההדלקה. הנוסח והשימוש בברכת שהחיינו משתנים לפי מועד החג (למשל לא מברכים ביום טוב האחרון של פסח).
קידוש נאמר בלילה וביום. הנוסח שונה במעט מנוסח שבת ויש שינויים בין החגים.
לגבי סעודות, יש מחלוקת האם חובה לאכול שלוש סעודות כמו בשבת. שולחן ערוך קבע שניתן להסתפק בשתיים, אך יש מקומות שנהגו לאכול שלוש.
ביום טוב מתפללים ארבע תפילות: ערבית, שחרית, מוסף ומנחה. תפילת העמידה (המיוחדת) מכילה שבע ברכות. בשלושת הרגלים מוסיפים לומר הלל ומקיימים קריאת תורה מיוחדת.
יש גם תפילות ותוספות מיוחדות לימי הגשם והטל, וכן זכרונות מיוחדים לימי־הנוראיים כמו ראש השנה.
ביציאת יום טוב עושים הבדלה כמו במוצאי שבת. עם זאת, כשיום טוב אינו חל בשבת מדלגים על ברכת "מעורי האש" ועל ברכת הבשמים, משום שהן מיוחדות למוצאי שבת.
יום טוב הוא יום חג בלוח היהודי. בעבודה אסורה כמו בשבת. "מלאכה" זה עבודה שאסור לעשות ביום זה.
התורה קבעה כמה ימים טובים חשובים. יום כיפור שונה במיוחד. בו אסור גם הדברים שמותרים בימים אחרים.
בזמנינו אנשים בחו"ל חוגגים לעיתים שני ימים. זאת בגלל מנהג שנקבע כדי למנוע בלבול בתאריכים.
הרבה עבודות אסורות ביום טוב. אבל מותר לעשות דברים שקשורים לאוכל ולנוחות החג. לדוגמה, אפשר לבשל לאותו היום.
להדליק אש חדשה בדרך כלל אסור. מותר להעביר אש שכבר דולקת. לכן מדליקים לפידים לפני החג.
ביום טוב צריך לשמוח. אוכלים סעודות חג, שותים מעט יין, ומלבישים בגדי חג נקיים.
בלילה מדליקים נרות לחג. נרות עושים אווירה חמה ונעימה.
בערב וביום עושים קידוש. זו ברכה לזכור שהיום קדוש.
חוגגים עם סעודות גדולות. יש טראדיציות של שתי סעודות או שלוש.
מתפללים ארבע תפילות ביום טוב. מוסיפים חלקים מיוחדים בתפילות בחגים.
כשמסתיים יום טוב עושים הבדלה. לפעמים משמיטים ברכות שמיועדות רק למוצאי שבת.
תגובות גולשים