יום טוב הסמוך לשבת

במקרים מסוימים חגים בעלי חובת שבתון עלולים לחול ביום שישי או ביום ראשון. הדבר יוצר שניים או אפילו שלושה ימי שבתון רצופים לפי ההלכה.
בחוק הלוח העברי יש כלל בסיסי הנקרא "לא אד"ו ראש". זהו כלל שמגבּיל אילו ימי שבוע יכולים להיות ימי חג. בגלל זה, בארץ ישראל לא ייתכן שתתקיימנה צמידות בין שבת לכמה חגים, מלבד מקרים מסוימים כמו ראש השנה, פסח (ליל הסדר או היום השביעי) ושבועות. בחוץ לארץ, בה נוהגים יום טוב שני, צירופים של שלושה ימי שבתון נפוצים יותר.

מחלוקת במשנה האם חג ושבת שחלים יחד יוצרים קדושה אחת או שתי קדושות נפרדות. משמעות השאלה נוגעת לעד כמה מחמירים את דיני המלאכה והמנהגים כששני ימי קדושה זה על זה.

ברוב החגים מותר לבשל ולאפות לאותו היום. זאת "מלאכת אוכל נפש", הכנת אוכל לצורך יום החג עצמו. יום הכיפורים שונה: בו אפילו מלאכת אוכל נפש אסורה, ולכן הוא אף פעם לא נופל לצמידות עם שבת.
הלכתית מותר להכין בחג אוכל לשבת. אך חז"ל אסרו זאת מחשש שיראו זאת כהיתר גם להכנה מחג ליום חול. פתרון פרקטי לכך הוא "ערוב תבשילין", טקס שמאפשר להכין מהחג מאכלים לשבת הבאה.
קיימת גם הבדלה בפרקטיקה של עירוב תחומין (הארכת גבול ההליכה) בין שבת ליום טוב.

כשמוצאי יום טוב בא לפני שבת, לא עורכים הבדלה בסיום היום טוב. משמע: מסיימים את יום טוב והקדושה עוברת לשבת בלי ברכה נפרדת.
כשמוצאי שבת חל יום טוב, עורכין הבדלה. לפעמים עושים זאת באמצעות הבדלה משולבת בקידוש שנקראת "יקנה"ז" (יין, קידוש, נר, הבדלה, וזמן) ובכללה גם ברכת שהחיינו.

כאשר יום טוב מגיע בערב שבת, יש מנהגים לקצר את קבלת השבת. לדוגמה: להתחיל מ"מזמור לדוד", לדלג על בתים מסוימים ב"לכה דודי" או לומר פסוקים ספציפיים בלבד. המטרה היא לשלב את שתי הקדושות בלי להאריך יתר על המידה.

שלושה ימי שבתון רצופים יוצרים קושי לחוקק ולמערכת המשפט בישראל. לפי הכלל, עצור צריך לראות שופט תוך 24 שעות. בתקנות של 1997 הוקל המועד במקרים מסוימים עד 32 שעות, למשל במעצר בערב ראש השנה שנופל ביום חמישי.
השופט אמור לצמצם חילול חג ככל האפשר. יכול להיות שמנעו כתיבת פרוטוקול באותו היום. העצור המעוניין להימנע מחילול יכול לבקש דיון במוצאי השבת. רבנים ומשפטנים דנו בכך. חלקם מסכימים שניתן להקל במקרים של כבוד הבריות, כי יום טוב שני הוא איסור מדרבנן, אך ממליצים להמנע מאיסורים מדרבנן ומדאורייתא כשאפשר.

לפעמים חג נפל ביום שישי או ביום ראשון. אז יוצאים שני ימי מנוחה ברצף.
בלוח העברי יש כלל בשם "לא אד"ו ראש". הוא מונע צמידות של חלק מהחגים לשבת. לכן בארץ לא כל החגים יכולים להיות ליד שבת.
בחוץ לארץ יש עוד יום טוב, ולכן שלושה ימי מנוחה רצופים קורים יותר.

יש שאלה האם חג ושבת יחד הם קדושה אחת או שתי קדושות. זה משנה אילו דברים מותר לעשות.

ברוב החגים אפשר להכין אוכל לאותו היום. יום הכיפורים שונה. שם אסור להכין אוכל. הוא אף פעם לא צמוד לשבת.
אפשר להכין בחג אוכל לשבת. אבל חז"ל חששו שייראו בזה היתר לאסורויות אחרות. לכן נוצר מנהג לערוך "ערוב תבשילין". זה טקס שעוזר להכין אוכל לחג ובשבת.

אם יום טוב בא לפני שבת, לא אומרים הבדלה בסוף יום הטוב. אם מוצאי שבת הוא יום טוב, עושים הבדלה מיוחדת שנקראת יקנה"ז. זו הבדלה שמשלבת קידוש והברכה של שהחיינו.

אם ערב שבת נפגש עם יום טוב, מקצרים לפעמים את תפילת קבלת השבת. כך לא מאריכים את התפילות לשני הימים.

שלושה ימי מנוחה רצופים מקשים על החוק. יש כלל להביא עצור לשופט במהירות. בחוקים יש הקלה מסוימת במקרים מיוחדים.
השופט צריך לנסות לא לחולל את החג. אם העצור מפחד לחולל, הוא יכול לבקש להמתין עד מוצאי השבת.