יונה וולך (10 ביוני 1944, 29 בספטמבר 1985) הייתה משוררת ישראלית בולטת.
נולדה בכפר אונו ב-1944 למשפחה שעלתה מבסרביה. אביה נהרג במלחמת העצמאות, והיא גדלה ברחוב שקרוי על שמו. מתוארת כנערה סוערת ומרדנית, שסירבה להתנהג לפי ציפיות המגדר של זמנה. היא סולקה מתיכון בסוף כיתה י', ובגיל 17 החלה ללמוד במכון אבני לאמנות בתל אביב. את פרסומה התחילה לקבל אחרי פרסום שיריה ב-1964.
בגיל 21 אושפזה במרכז לבריאות הנפש טלביה בירושלים. שם טופלה, בין השאר, בסם פסיכדלי LSD (חומר שמשנה תודעה), חוויה שהתבטאה בשיריה.
בסוף חייה חייתה תל אביב. משנת 1981 התגוררה עם בן זוגה, המוזיקאי יובל ריבלין. בשנת 1981 התגלה אצלה סרטן השד, והיא נפטרה ב-1985 בגיל 41. נקברה בבית העלמין חולון.
וולך נודעה בשירתה הנועזת ובשימוש בשפה היומיומית, כולל מלים גסות שיכלו להיראות "אנטי-פואטיות". שיריה שילבו ישן וחדש, ארכאי ועממי. הנושאים החוזרים ביצירתה הם קיום אנושי ותודעה, מיניות וזהות מינית, מצבי נפש וטירוף, בדידות, וגוף ונפש.
היא הייתה מהבולטות שהעלו לשירה הנושאים האינטימיים והארוטיים באופן גלוי. שיריה המוקדמים דיברו על מיניות, בדידות, פחד, מוות ושיגעון. בשירים המאוחרים ניכרת התמקדות בעצמי, בפמיניזם (מאבק לשוויון זכויות לנשים), בחולי ובחוויית המוות. רבים רואים בשירתה סיבה לכך שנושאים אלה הפכו לשגרה בשירה העברית המאוחרת.
בשנת 1982 פרסמה את השיר "תפילין", שגרם לסערה ציבורית. השימוש בפריט דתי חשוב במסגרת שיר מיני-פרובוקטיבי עורר ביקורת חריפה, ויחסים עם כמה יוצרים הופסקו בעקבות הפרסום.
בן זוגה יובל ריבלין החזיק בזכויות על עיזבונה. בשנת 2000 אסר על שימוש בשירים שלא הולחנו או תורגמו, צעד שגרר ביקורת. האיסור בוטל ב-2005.
בקריית אונו קיים גן פסלים על שמה.
וולך כתבה מחזה שלם אחד, "ולדימיר ושולמית"; נמצאים גם מחזות ושירים נוספים שלה בארכיונים. הצגה שמבוססת על חומרים שלה הועלתה בפסטיבל תל אביב לשירה ב-2019.
זכתה בפרס יצירה של קרן תל אביב ב-1977 ובפרס קוגל ב-1978 על ספרה "שירה".
יונה וולך (1944, 1985) הייתה משוררת ישראלית חשובה.
נולדה בכפר אונו למשפחה שעלתה מבסרביה. אביה נהרג במלחמה כשהייתה ילדה. היא הייתה נערה נועזת ושונה, לא אהבה להסתדר לפי הכללים של החברה. בגיל 17 למדה באקדמיה לאמנות בתל אביב.
כשהייתה צעירה אושפזה בבית חולים לנפש וקיבלה טיפול רפואי. היא המשיכה לכתוב שירים על מה שהיא חוותה.
במבוגריה חיה בתל אביב עם בן זוגה, יובל ריבלין. ב-1981 גילו אצלה מחלת סרטן השד. היא נפטרה ב-1985 בגיל 41.
השירים של וולך עוסקים ברגשות חזקים: בדידות, זהות, גוף ונפש. היא לא פחדה לדבר על נושאים שקשה היה לדבר עליהם אז. היא השתמשה בשפה פשוטה, לעיתים גסה, ושילבה מילים ישנות וחדשות.
אחד משיריה עורר מחלוקת גדולה כי נגע בפריט דתי חשוב בשם תפילין. זה גרם לויכוחים ולכעס בקרב אנשים.
לאחר מותה היו חילוקי דעות על מי יכול להשתמש בשיריה. זה נפתר אחרי כמה שנים.
בקריית אונו יש גן פסלים על שמה. היא גם כתבה מחזה אחד שלם ושירים שמוצגים עד היום.
תגובות גולשים