יונקים ימיים

יונקים ימיים (Marine mammals) הם קבוצה של יונקים שחיים בעיקר בים או שגוזרים את מזונם מהים. מדובר בקבוצה פוליפילטית ולא טקסונומית, כלומר מינים שהתאימו לחיים בים ממקורות שונים.

אחת הסדרות הקדומות שאין לה נציגים כיום היא הדסמוסטיליים (Desmostylia), מסוף האוליגוקן. יונקים ימיים קדומים נוספים כוללים את תאלסוקנוס ועצלנים קדומים כמו קולפונומוס.

יונקים היכו על היבשה והסתגלו לים בהופעות נפרדות. זהו דוגמה לאבולוציה מתכנסת, כמה שורות של בעלי חיים פיתחו התאמות דומות לחיים במים.
המעבר מהיבשה לים דרש שינויים גדולים בגוף ובהתנהגות. עמוד השדרה של היונקים הותאם קודם לחריפה יבשתית, ולכן היונקים הימיים שוחים בתנועה כלפי מעלה ומטה של הגב. זה שונה מדגים ששוחים בהיאחזות מצד לצד; לכן הזנב של היונקים אופקי ולא אנכי.

התאמות חשובות כוללות שכבת שומן עבה (blubber) לשימור חום, פרווה עבה אצל חלקם, ולפעמים שכבת אוויר בין הפרווה והמים לשמירה על חום. יש גם מנגנוני החלפת זרם נגדי, דרך להעביר חום בין כלי דם ולמנוע איבוד חום.
ביולוגית, ליונקים הימיים מאפיינים שיתאימו ליונקי השליה: לב עם ארבעה מדורים, מוח גדול יחסית, סרעפת, מערכת הפרשה וטבע רבייה יונקי.
דוגמה מיוחדת: דוב הקוטב מבלה הרבה זמן בסביבה ימית וקוטל שוחים רחוק, תצפיות הראו שיא יום של כ־74 ק"מ שחייה.

במפרץ חופי הים התיכון של ישראל נצפו כעשרה מינים. השכיח ביותר הוא הדולפינן המצוי (Bottlenose dolphin). גם הסטנלה המפוספסת (Striped dolphin) נצפתה, אך בעבר סבלה מאובדן בעקבות מוקדי מחלה וזיהום סביבתי.
כלב-הים הנזירי (Mediterranean monk seal) נכחד מאזורנו, אך נראו פרטים בודדים בחופים בשנים האחרונות. בשנת 2010 הגיע לב החופים לווייתן אפור, אירוע נדיר. במפרץ אילת נראו מינים שונים מדי פעם, כולל דולפינים וגרמפוסים.
ארגונים כמו דלפיס עורכים סקרים ועוקבים אחרי החפיות (החפתה = כאשר יונק ימי נתקל ביבשת) כדי להגן ולעקוב אחרי האוכלוסיות.

מינים רבים נמצאים בסכנת הכחדה. הם פגיעים כי קצב רבייה איטי, המלטה בודדת, בגרות מינית מאוחרת והיריון ארוך. פעילות האדם פגעה באוכלוסיות: דיג, זיהום ואובדן בתי גידול פגעו קשה.

בגלריה מופיעות תמונות של תחש המשכן (Dugong), תחש נהרות, דוב קוטב, לוטרת ים, ניבתן, דובי ימים, כלב ים אפור, בלנית, לווייתן אפור ולווייתנים אחרים.

יונקים ימיים הם יונקים שגרים בעיקר בים או שאוכלים מהים. הם לא קבוצה אחת שהוכרה מדעית.

לפני מיליוני שנים חיו יונקים ימיים אחרים. דוגמה היא הדסמוסטיליים. גם היו עצלנים ימיים קדומים.

יונקים התחילו על היבשה ואז חלק מהם עברו לחיות בים. זה קרה כמה פעמים אצל קבוצות שונות.
הם למדו לשחות עם הגב למעלה ולמטה. הזנב שלהם אופקי, לא כמו דגים.
יש להם שכבת שומן עבה ששומרת על חום הגוף. חלקם גם יש פרווה ושמירת אוויר בפרווה.

במימי ישראל נצפו כעשרה מינים. הדולפינן המצוי הוא הנפוץ ביותר.
כלב-הים הנזירי נכחד כאן, אבל ראו אותו כמה פעמים בשנים האחרונות.
בשנת 2010 הגיע לווייתן אפור לחופי ישראל, זה היה נדיר.
במפרץ אילת רואים לפעמים דולפינים ומינים אחרים.
קבוצה בשם דלפיס עוקבת אחרי המינים ועוזרת בעת החפה (כאשר בעל חיים נלכד על החוף).

רבים מהיונקים הימיים בסכנה. הם מתרבים לאט ולכן פגיעה באוכלוסייה קשה. פעולות של בני אדם, כמו דיג וזיהום, מסכנות אותם.

יש תמונות של תחש המשכן, דוב קוטב, לוטרת ים, כלב ים ולווייתנים.