יוסל ברגנר (13.10.1920, 18.1.2017) היה אחד מציירי ישראל הבולטים. הוא גם אילוסטרטור של ספרים, מעצב תפאורות ותלבושות לתיאטרון, ובעיקר עבד עם המחזאי נסים אלוני. ב־1980 קיבל את פרס ישראל לאמנות.
ולדימיר יוסף (יוסל) ברגנר נולד בוינה ב־1920. אמו הייתה הפעלת פניה ברגנר, ואביו זכריה חנא ברגנר (מלך ראוויטש) היה משורר. בילדותו התגוררה המשפחה בוורשה, שם למד ציור אצל הצייר הירש אלטמן. כשבוע לאחר שעבר לגיל 17 היגרו הוא ואחותו לאוסטרליה. שם למד בבית הספר לאמנות ליד הגלריה הלאומית של ויקטוריה במלבורן.
במהלך מלחמת העולם השנייה שירת בצבא האוסטרלי. אחר כך הקים יחד עם חבריו קבוצה של ציירים שעיסוקם היה ציור ריאליסטי־חברתי (ציור שמציג מציאות חברתית).
ברגנר עלה לישראל ב־1950 עם אשתו, הציירת אודרי ברגנר. הם התיישבו בצפת. באותה שנה הציג את תערוכת היחיד הראשונה שלו בישראל בגלריה לאמנות כ"ץ. משנת 1957 התגורר ויצר בתל אביב.
בציוריו שילב ברגנר אלמנטים ספרותיים וסמלים. הוא צייר סיפורים שהוא שמע וחוויות שחווה, בין השאר: עולם החלוצים והבמה התיאטרונית של שנות ה־70. בתחילה תארו את יצירתו כגלותית, אך עם השנים נחשבה כסימן לישראליות ייחודית.
ברגנר זכה בפרס ישראל לאמנות ב־1980, יחד עם פנחס ליטבינובסקי ואנה טיכו. ב־2013 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת חיפה. ארכיונו האישי נשמר בספרייה הלאומית. הוא הותיר את אשתו אודרי, את בתו הינדה וארבעה נכדים.
כיכר יוסל ברגנר הוקמה בחיפה, בצומת רחוב חסן שוקרי־ברוולד. על הכיכר ניצב הפסל "אחוות אחים" שמיוחס לאמן. המחזה "המעלית" הוקדש לו, והוא שימש השראה לדמות יוסל'ה. בתל אביב הוצבה לוחית זיכרון ליד ביתו ברחוב ביל"ו 32.
"נערה בוכה בחלון" (1966) מצטיינת ביצירות שברגנר יצר. יש גם עבודות שהוצגו על גבי שטיחי קיר.
יוסל ברגנר נולד ב־1920 ומת ב־2017. הוא היה צייר גדול בישראל. הוא צייר תמונות, אילוסטרציות לספרים, ועיצב תפאורות ותלבושות לתיאטרון. ב־1980 קיבל פרס חשוב בשם פרס ישראל.
ברגנר נולד בוינה. אמו הייתה זמרת. אביו היה משורר. המשפחה חיה גם בוורשה. שם למד לצייר אצל הצייר אלטמן. בגיל 17 היגר לאוסטרליה. שם למד בבית ספר לאמנות ליד גלריה גדולה (גלריה היא מקום שבו שמים תמונות).
במלחמה הגדולה (מלחמת העולם השנייה) שירת בצבא אוסטרליה. אחרי המלחמה עבד עם חברים על ציורים שמראים אנשים וחיי יום־יום.
ב־1950 עלה לישראל עם אשתו אודרי. הם חיו בצפת ואז בתל אביב. הוא צייר הרבה תמונות על החיים בארץ ועל התיאטרון.
הוא קיבל פרס ישראל ב־1980. בשנת 2013 קיבל תואר כבוד מהאוניברסיטה. הארכיון שלו שמור בספרייה הלאומית. הוא הותיר אישה, בת ושבחים נכדים.
בחיפה יש כיכר על שמו. בכיכר עומד פסל שנקרא "אחוות אחים". בתל אביב יש לוח זיכרון ליד ביתו.
אחת התמונות המוכרות שלו נקראת "נערה בוכה בחלון" משנת 1966.
תגובות גולשים