יוסף אבן כספי

רבי יוסף אבן כספי נולד בארל בשנת 1280 ונפטר במיורקה ב-1345. משפחתו נקראה מאל'ארג'נטייר, ומשם הכינוי "כספי". הוא נדד רבות באראגון, ולנסיה, קטלוניה, מיורקה, במצרים ואף שמע על חכמים בפאס שבמרוקו. במצרים קיווה ללמוד מיחידים המקושרים לרמב"ם, אך נוכח שהם לא היו כמשאלתו. בסוף חייו התיישב במיורקה.

כספי הצהיר שמטרת נדודיו הייתה לימוד חכמה, אך חוקרים מציעים גם סיבות אישיות וחברתיות: בעיות משפחתיות, ביקור ילדיו, נטיות אליטיסטיות או אף רדיפות. הוא החל לכתוב בגיל 17, נכנס לפילוסופיה ולוגיקה בגיל 30, וכינס את רשימת ספריו בחיבור "קבוצת כסף".

כספי ראה עצמו בראש ובראשונה כפרשן (מפרש טקסטים). פרשנותו פשוטה יחסית, אך משולבים בה רעיונות פילוסופיים ולשוניים. הוא שאף למצוא את כוונת המחבר, אך הודה שמגבלות הפרשן והסובייקטיביות תמיד קיימות. לא ראה עצמו כבמילתא כפופה לדברי חז"ל, ולכן פרש לפעמים באופן שונה מהמקובל. הוא השתמש בכללי לוגיקה כדי להסביר פסוקים, ולעיתים הוסיף הערות מוסריות וציניות קצרות.

כספי נחשב לפילוסוף אריסטוטלי קיצוני בהשקפותיו. בין דעותיו: העולם קדמון (קיים מאז ומעולם), עמדה שנויה במחלוקת. הוא כתב רבות על לוגיקה (חיבור "צרור הכסף") וטען שהשפות הן הסכמיות (הסכמת בני האדם), אך דירג את העברית כגבוהה ביותר. לפיכך חיבר גם "שרשות כסף", מעין מילון שורשים שבו הסביר משמעות כל שורש.

במסגרת תפיסתו, האל הוא המצוי ההכרחי, המקור והידיעה באשר היא. לדעתו יש זהות בין ה'יודע' ל'ידוע', והשגחת האל ניתנת להבנה דרך הידיעה. נסיים כ"נסים" ראה כאירועים טבעיים נדירים ולא כפעולה על-טבעית חד-פעמית. נביאים לדעתו יודעים עתידות על בסיס הבנת סיבות ההווה. הוא פתר את בעיית הידיעה והבחירה בכך שהידע האלוהי דומה ליכולת אנושית טובה לחזות את העתיד מתוך נתונים.

דעותיו המקוריות עוררו פולמוס: כבר בימיו התקיימו נגדים, ואחרים התקוממו אחריו. השפעתו על הדורות הבאים הייתה מוגבלת. רק במאה ה-19 נדפסו חלק מחיבוריו, ורבים נשארו בכתב יד או אבודה. הסיבות לכך כללו את המחלוקת על השקפותיו ואת ההבדל בינו לבין דמויות מקובלות יותר, כמו הרלב"ג.

כספי כתב רבות, ורבים משמות ספריו כוללים את המלה "כסף". בין חיבוריו הבולטים: "טירת כסף" (ספר הסוד), "צרור הכסף" (לוגיקה), "שרשות כסף" (שיטת שורשים ומילון), "משכיות כסף" (שני פירושים ל"מורה נבוכים"), "מזמרות כסף" (על תהילים) ו"קבוצת כסף" (רשימת חיבוריו).

יוסף אבן כספי נולד בארל ב-1280. בארל היא עיר בצרפת.
הוא טס למדינות רבות. ביקר בספרד, במצרים ובמיורקה.
במיורקה חי ולבסוף נפטר ב-1345.

כספי היה פרשן. פרשן = מישהו שמסביר טקסטים ישנים.
הוא חיפש בפשטות מה המחבר רצה לומר. לפעמים פירש אחרת.
הוא גם השתמש בחשיבה מסודרת שנקראת לוגיקה. לוגיקה = שיטת חשיבה ברורה.

כספי קרא הרבה לאריסטו, פילוסוף עתיק. הוא חשב שהעולם קיים מאז ומעולם.
הרעיון הזה גרם לוויכוחים עם אנשים אחרים.
הוא כתב ספר על לוגיקה בשם "צרור הכסף".
גם חיבר מילון שורשים בשם "שרשות כסף". מילון שורשים מסביר מילים דומות.

כספי ראה את האל כישות הכרחית ו"יודעת את עצמה".
הוא חשב שנסים הם אירועים טבעיים נדירים.
נביאים, לדעתו, מבינים את העתיד כי הם מבינים את הסיבות ההווה.

רבים לא הסכימו עם דעותיו. חלק מספריו נשמרו בכתבי יד.
במאות הרבה אחר-כך הודפסו כמה מהם, וזה עורר דיון.

היו לו הרבה ספרים, ושמותם כללו "כסף".
כמה ספרים חשובים: "טירת כסף" (ספר הסוד),
"צרור הכסף" (לוגיקה), "שרשות כסף" (מילון שורשים),
"מזמרות כסף" (על תהילים) ו"קבוצת כסף" (רשימת כתבים).