נובי סאד, יוגוסלביה
יוסף (טומי) לפיד (נולד טומיסלב למפל; 1931, 2008) היה סופר, עיתונאי, מחזאי ופוליטיקאי ישראלי. הוא כיהן כראש מפלגת שינוי, חבר כנסת, סגן ראש ממשלה, שר המשפטים וראש האופוזיציה. ארכיונו האישי נמצא במכון גנזים בבית אריאלה בתל‑אביב.
לפיד נולד בנובי סאד שבסרביה למשפחה יהודית-נאולוגית דוברת הונגרית. ב-1944 נאסרו אביו ומשפחות רבות בתקופת השואה; לפיד ואמו נכנסו לגטו (אזור שבו רוכזו יהודים) בבודפשט והצליחו לשרוד בעזרת ראול ולנברג, שעסק בהצלת יהודים. אחרי המלחמה חזרו לנובי סאד ומצאו את ביתם הוחרם. ב-1948 עלו לארץ והצטרפו לחברה הישראלית החדשה.
עם עלייתו התגייס לצה"ל, שירת כחשמלאי רכב, למד לבגרות ולמד משפטים עד שקיבל תואר ב-1957.
החל לעבוד בעיתונות ההונגרית וב-1955 הצטרף ל"מעריב". שינה את שמו ללפיד ועבד ככתב, עורך ומנחה בתקשורת. דיווח בין היתר ממשפט אייכמן. יזם וערך את הירחון הנשים "את", הגיש תוכניות טלוויזיה ורדיו, ופרסם מדריך טיולים פופולרי לאירופה. בשנים 1979, 1984 היה מנכ"ל רשות השידור, תפקיד שבו פעל לפי השקפתו ולעתים עורר מחלוקות, ובעקבותיו חזר לכתיבה ולשידור.
לפיד החזיק בדעות ליברליות ופעל במסגרות שונות. הוא עמד בראש מפלגת "שינוי" ומשם הוצג כמוביל במאבק נגד כפייה דתית. ב-1999 הוביל את שינוי לזכייה בכנסת. ב-2003 גדלה המפלגה ל-15 מנדטים, ושינוי הצטרפה לקואליציה של אריאל שרון. לפיד מונה לשר המשפטים וסגן ראש הממשלה.
כשר המשפטים תמך בעצמאות בתי המשפט ובמינויי שופטים בולטים, והגן על גישת הנשיא אהרן ברק ביחסי רשויות השלטון. הוביל ועדה ב-2003 לבחינת לקחי אירועי אוקטובר 2000, והוועדה הציעה צעדים לשילוב המגזר הערבי ולחיזוק המשטרה.
ב-2004 ולפני תקציב 2005 הצביעו חברי שינוי נגד ההצעה ונפלטו מהממשלה. הסוגיה עלתה שוב כשהמפלגה תמכה בגרסה מעודכנת של התקציב מחוץ לקואליציה, מה שעורר ביקורת על עסקאות תקציביות.
לאחר חיכוכים פנימיים במפלגה ופריימריז סוערים, לפיד התפטר ב-2006 מראש השינוי ופרש מהפוליטיקה.
חזר לעיתונות, פרסם מאמרים והשתתף בכנסים. כיהן כיו"ר האיגוד הישראלי לשחמט וכן כיו"ר מועצת יד ושם מ-2006. בנאום יום הזיכרון ב-2007 הזכיר זכירת השואה וקישר מקרים עכשוויים של פגיעה בזכויות אדם.
לפיד התאפיין באהבה לתרבות אירופית, מוזיקה קלאסית, והומור. הוא היה דובר חריף שלא חשש להשמיע דעות שעוררו סערה ציבורית, בעיקר בנושאי דת ומדינה ובנושאי תרבות.
ב-1 ביוני 2008 נפטר ממחלת הסרטן. נקבר בבית העלמין קריית שאול ליד קבר בתו מיכל. בנו יאיר לפיד כתב ביוגרפיה בשם "זיכרונות אחרי מותי". רחובות בערים שונות נקראו על שמו.
בנובמבר 2017 העידה העיתונאית סילבי קשת כי לפיד תקף אותה מינית בשנות ה-60 בלונדון.
היה נשוי לסופרת שולמית לפיד. לזוג נולדו שלושה ילדים. לפיד שימש גם כיו"ר האיגוד הישראלי לשחמט.
נובי סאד, יוגוסלביה
יוסף "טומי" לפיד נולד ב-1931 בנובי סאד. הוא גדל במשפחה יהודית דובה הונגרית. במהלך מלחמת העולם השנייה הוא ואימו היו בסכנה אבל ניצלו בעזרת ראול ולנברג.
אחרי המלחמה הם עלו לישראל ב-1948. לפיד התגייס לצה"ל, שירת ולמד משפטים.
עבד בעיתון "מעריב", שינה את שמו ללפיד וכתב כתבות וסיפורים. הגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה. הקים ירחון נשים בשם "את" והוציא מדריך טיולים פופולרי.
לפיד הוביל את מפלגת "שינוי". המפלגה תמכה בחיים פתוחים יותר ללא כפייה דתית. ב-2003 קיבלה המפלגה מקום חשוב בכנסת ולפיד מונה לשר המשפטים וסגן ראש הממשלה. הוא תמך בהחלטות שהגנו על בתי המשפט.
לאחר מחלוקות פוליטיות, לפיד פרש מהמפלגה ב-2006 והפסיק להיות פוליטיקאי פעיל.
חזר לעיתונות, ניהל ארגונים של שחמט ונבחר ליו"ר מועצת יד ושם. בשנת 2008 נפטר ממחלה.
בשנים אחרי מותו הועלתה טענה על תקיפה שקרתה בשנות ה-60.
היה נשוי לסופרת שולמית לפיד. היו לו שלושה ילדים. בנו יאיר כתב אחריו ספר זיכרונות.
תגובות גולשים