יוסף עמר

מארי יוסף בן אהרן עמר הלוי נולד בצנעא שבתימן ב-12 באוגוסט 1911. למד אצל מורי עד גיל 12, ובהמשך אצל רבנים בולטים כמו יחיא קאפח ויחיא אביץ'. היה בקי במסורות הקריאה והניקוד של יהודי תימן. התפלל בבית הכנסת בית אלמסורי ונשא לאישה את אורה לבית השאש; להם נולדו תשעה ילדים.

העלה לארץ ישראל בשנת 1943. בדרך ישב ארבעה חודשים בעדן, הפליג לפורט סעיד והגיע לארץ. התגורר תחילה בחדרה ובירושלים, ומאז 1948 בשכונת גונן (קטמון הישנה) בירושלים. נקבר בהר המנוחות בגבעת שאול בירושלים.


בשנת 1959 החל לנקד את התלמוד הבבלי, כלומר הוסיף סימני ניקוד וטעמים כדי לתעד את מסורת הקריאה. הפרויקט כלל את ששת סדרי המשנה ועיבוד שאר המסורות התימניות במשך יותר מעשרים שנה.

הרב עמר כתב וערך את התלמוד והמשנה בידו על גיליונות מהדורת וילנה. הוסיף שינויים בנוסח על פי המסורת התימנית, השווה נוסחי משנה ופירושים, והוסיף הערות על קרי וכתיב (דרכי קריאה וכתיבה של הטקסט). הערותיו בחנו גם נוסחאות גאונים ופירושיהם.

לפרנסתו שימש כסופר סת"ם (כותב ספרי קודש), מגיה ספרי תורה במשרד הדתות, ושוחט (עוסק בשחיטה כדת). הוא גם שימש כרב בבית הכנסת "ישמח ישראל" בגונן ולימד משנה, תלמוד והרמב"ם.

הרב עמר זכה בשני פרסים חשובים: בשנת 1985 בפרס לספרות תורנית על שם הרב קוק, וב-1987 בפרס ירושלים לספרות תורנית על שם הרב עוזיאל.

מארי יוסף עמר הלוי נולד בצנעא שבתימן ב-1911. למד אצל רבנים מקומיים. הוא התחתן עם אורה והיה להם תשעה ילדים.

הוא עלה ארצה ב-1943. בדרך ישב זמן קצר בעדן והגיע דרך מצרים. גר בירושלים במשך רוב חייו. נפטר ב-1988 וקבור בגבעת שאול.


הרב עמר עבד הרבה שנים על ניקוד התלמוד. ניקוד = סימנים שעוזרים לקרוא את הטקסט נכון. הוא עיבד את התלמוד והמשנה בכתב ידו בהתאם למסורת היהודית מתימן.

בעבודה שלו השווה נוסחים שונים והוסיף הערות שיעזרו לקרוא נכון. לפרנסתו כתב ספרי תורה, בדק אותם ועבד כשוחט (האדם שעוסק בשחיטה לפי דת).


הוא קיבל שני פרסים על עבודתו התורנית בשנות ה-1980.