אליפות אירופה בכדורגל 2004, הידועה כ'יורו 2004', הייתה האליפות ה-12 שאורגנה על ידי אופ"א. אופ"א, הארגון של הכדורגל האירופי. הטורניר נערך בפורטוגל בין 12 ביוני ל-4 ביולי 2004. פורטוגל אירחה בפעם הראשונה לאחר שהנבחרה ב-12 באוקטובר 1999, לפני הצעות של ספרד והצעה משותפת של אוסטריה והונגריה.
כמו בשני היורואים הקודמים, השתתפו 16 נבחרות. המארחת העפילה אוטומטית, ושאר הקבוצות עלו ממוקדמות שהחלו בסוף 2002. בין המעפילות היו נבחרת שהגיעה להופעה ראשונה אי פעם בטורניר גדול, ונבחרת ששבה לטורניר אחרי 24 שנים.
בעוד כמה נבחרות בכירות הודחו כבר בשלב הבתים, הגמר היה בין פורטוגל המארחת ליוון המפתיעה. פורטוגל ויוון אף נפגשו במשחק הפתיחה של הטורניר, ולראשונה הועתק המפגש הזה גם לגמר. יוון ניצחה 1-0 במשחק הגמר משער של אנגלוס חריסטיאס וזכתה בתואר לראשונה.
הגרלת המוקדמות נערכה ב-25 בינואר 2002 בפורטוגל. 50 נבחרות חולקו לעשרה בתים של חמש קבוצות. הן שיחקו פעמיים אחת מול השנייה. המנצחות מכל בית העפילו אוטומטית. הסגניות התחרו בפלייאוף בית-חוץ, ומשם עלו חמש נבחרות נוספות.
(רשימת נבחרות במקור לא שלמה בטקסט).
עשרה אצטדיונים בעשר ערים שונים בפורטוגל אירחו את המשחקים. בליסבון ופורטו התקיימו שני אצטדיונים כל אחד. משחק הגמר נערך באצטדיון האור בליסבון, ומשחק הפתיחה באצטדיון הדרגאו בפורטו.
הגרלת הבתים נערכה בליסבון ב-30 בנובמבר 2003. 16 הנבחרות חולקו לארבעה בתים על פי דירוג.
המארחת פתחה עם הפסד, אך העפילה לבסוף מהמקום הראשון בבית לאחר ניצחונות בשני המשחקים הנותרים. בשלב זה נוצר שוויון נקודות ופער שערים בין שתי נבחרות, ויוון עלתה בזכות מספר גבוה יותר של שערי זכות (שערים שהבקיעה).
צרפת הגיעה כאלופת אירופה השומרת על התואר מ-2000. במשחק הפתיחה שלה זינדין זידאן הבקיע שני שערים בתוספת הזמן והשלים מהפך. צרפת סיימה בראש בית ב' ללא הפסד; אנגליה הגיעה במקום השני.
בו נוצר שוויון בין שלוש נבחרות שניצחו את שארית המשחקים והסתיימו בשוויון ביניהן. ההעפלה הוכרעה לפי טבלה פנימית בין השלוש ובסופו של דבר עלו שוודיה ודנמרק, ואיטליה נותרה מחוץ לשלב הבא.
נבחרת אחת הייתה היחידה שהגיעה לרבע הגמר עם מאזן מושלם ושלוש נצחונות בשלב הבתים. נבחרת אחרת הסתיימה שלישית אחרי שתי תוצאות תיקו והפסד במחזור הסיום לצ'כיה.
הטורניר נמשך לשלבי הנוק-אאוט שבסופם הוכרע המנצח בגמר בין פורטוגל ליוון.
(פרטים במקור לא מלאים).
(פרטים במקור לא מלאים).
יוון ניצחה את פורטוגל 1-0 במשחק הגמר משער של אנגלוס חריסטיאס וזכתה בתואר לראשונה.
ברשימת הכובשים מופיעים מספר שחקנים: שחקן עם 5 שערים, שחקן עם 4 שערים, פרנק לאמפארד עם 3 שערים, אנטוניו קסאנו עם 2 שערים, סימונה פרוטה עם שער אחד, וכן שער עצמי אחד.
(פרטים מלאים לא ניתנו במקור.)
קבוצת שמונה אנליסטים מטעם הוועדה הטכנית של אופ"א בחרה 23 שחקנים לנבחרת הטורניר. חמשת השחקנים מהנבחרת הזוכה נכנסו להרכב. מיכאל באלאק וג'אנלוקה זמברוטה הם הנציגים היחידים מנבחרות שלא עברו את שלב הבתים.
הסכום הכולל שחולק היה 200 מיליון פרנק שווייצרי, לעומת 120 מיליון ביורו 2000. בנוסף כל נבחרת קיבלה מענק השתתפות של 7.5 מיליון פרנקים, ועוד הוקצו מענקים נוספים בהתאם להישגים.
יורו 2004 התקיים בפורטוגל בין 12 ביוני ל-4 ביולי. אופ"א היא הארגון שמנהל תחרויות כדורגל באירופה.
פורטוגל אירחה בפעם הראשונה. 16 נבחרות שיחקו בטורניר. המארחת עלתה אוטומטית. שאר הקבוצות עלו ממוקדמות.
המשחק הפותח היה בין פורטוגל ליוון. שתי הנבחרות נפגשו גם בגמר. יוון ניצחה 1-0 במשחק הגמר. השער הובקע על ידי אנגלוס חריסטיאס. זו הזכייה הראשונה של יוון בטורניר.
50 נבחרות שיחקו במוקדמות. המנצחות בכל בית עלו ישירות. סגניות שיחקו פלייאוף על הכרטיסים הנותרים.
המשחקים נערכו בעשרה אצטדיונים בפורטוגל. משחק הגמר נערך באצטדיון האור בליסבון. משחק הפתיחה היה באצטדיון הדרגאו בפורטו.
הגרלת הבתים הייתה בליסבון ב-30 בנובמבר 2003. בקבוצות היו תוצאות צמודות. בבית אחד נוצר שוויון בין שלוש נבחרות. בסופו של דבר עלו שוודיה ודנמרק, ואיטליה הפסידה את ההעפלה.
ברשימה מופיע בין השאר פרנק לאמפארד עם 3 שערים. היו גם שחקנים עם 5, 4, 2 ו-1 שערים, ועוד שער עצמי.
חולקו 200 מיליון פרנק שווייצרי בטורניר. כל נבחרת קיבלה 7.5 מיליון פרנקים להשתתפות.
